Herzl-Online

Deutsch
Englishעברית
Tagebuch 7

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

weg, ohne mehr gesagt zu haben. Ich berieth hierauf mit meinen Eltern und Moriz. Sie waren der Ansicht, dass ich ihn direct fragen sollte, ob er mir seinen Antheil abgeben wolle. Daraufhin schrieb ich ihm gleich, er solle mir für den nächsten Tag (Sonntag) Vor= oder Nachmittag ein Rendezvous in seiner Wohnung bestimmen. Ich wartete Sonntag mit Ungeduld und Erstaunen bis zehn Uhr, es kam nichts von ihm. Dann musste ich weggehen u. erst bei meiner Heim= kehr um ½ 2 N[ach]M[ittag] fand ich seinen Brief vor: er erwarte mich zwischen 11 u. 12 V[or]M[ittag]. Auch für Nachmittag war die Zusammenkunft nicht zu arrangiren. So wurde das Treffen fur  auf gestern verschoben. Klar zum Gefecht ging ich in die Redaction. Bacher hatte schon nach mir gefragt, entschuldigte sich liebenswürdig. Ich sagte ihm, ich wolle ihn nach Hause begleiten. Dann hatte ich eine bewegte halbe Stunde der Erwartung. Ich suchte mir eine Contenance zu geben, falls er in mein  

After that I consulted with my parents and with Moritz. They were of the opinion that I should ask him directly whether he was willing to relinquish his share to me.

 

Thereupon I wrote him immediately to give me an appointment at his home for the next day (Sunday), morning or afternoon. On Sunday I waited with impatience and astonishment until ten o’clock; nothing came from him. Then I had to go out, and only when I got back at 1:30 p.m. did I find his letter, saying that he expected me between 11 and 12 in the morning. The appointment could not be arranged for the afternoon either. Thus our meeting was postponed until yesterday.

 

Ready for battle I went to the office. Bacher had already inquired about me and apologized amiably. I told him that I would like to go home with him. Then I had an excited half-hour of anticipation. I tried to compose myself in case he came into my room to pick me up for leaving.

עוד התייעצתי עם הורי ועם מוֹריץ [רייכֶנפֶלד]. הם היו בדעה שאשאל אותו ישירות אם הוא מוכן למסור לי את חלקו.

כתבתי לו אפוא מיד שיקבע לי פגישה בביתו ביום המחרת (יום א׳) לפני הצהריים או אחר־הצהריים. ביום א׳ המתנתי עד השעה עשר, בקוצר רוח ובתמיהה, ושום דבר לא הגיע ממנו. אחרי זה היה עלי לצאת ורק אחרי שובי, בשעה אחת וחצי אחר־הצהריים, מצאתי את מכתבו: הוא מצפה לי בין אחת־עשרה לשתים־עשרה לפני הצהריים. לא היה אפשר לקבוע את הפגישה לשעות אחר־הצהריים. הפגישה נדחתה אפוא לאתמול.

נכון לקרב הלכתי אל המערכת. בּאכֶר כבר שאל עלי, התנצל בחביבות. אמרתי לו שאני מבקש ללוות אותו הביתה. אחרי־כן היתה לי חצי שעה נרגשת של ציפייה. ניסיתי ללבוש ארשת של ביטחון, למקרה שיבוא אל חדרי כדי לקרוא לי לצאת אתו.

Erklärung zur Barrierefreiheit

P. 115         
Accessibility by WAH