Herzl-Online

Deutsch
Englishעברית
Tagebuch 2

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

Resultat: sie können sich nicht zu dem herzhaften Schritt entschliessen. Ich wieder kann mich und meine Idee im Vormarsch nicht aufhalten lassen. Es wird also nichts übrig bleiben, als zu scheiden. — Bacher hatte gefunden, die Rede an die R[othschild]’s sei interessant, nicht gründlich. Es sei eine Lassallesche Agitation. Er wisse wohl, dass die Sache etwas Ungeheures sei. Er schlage vielleicht einen grossen Erfolg und den Ruhm aus.   29 October [1895]. Kozmian u. Glogau erschienen gleich in der Frühe bei mir. Sie gratulirten mir zu meinem — bevorstehenden — Entschluss. Ich sagte, dass ich zuerst noch mit dem Grafen Badeni sprechen müsse, bevor ich mich entschliesse, ob ich die Chefredaction annehme.   Abends. Wieder Alles in Frage. Ich hatte die Bedingung gestellt, dass mir das Blatt nach Jahresfrist

The upshot: they cannot bring themselves to take that bold step. I, for my part, cannot allow myself and my idea to be stopped from forging ahead. Therefore, I shall have no other course but to part company with them.

 

Bacher had found the Address to the R’s interesting, rather than exhaustive, a political appeal à la Lassalle. He said he knew that the cause was something enormous and that he might be turning down a lot of success and glory.

 

October 29

 

Kozmian and Glogau came to see me first thing in the morning. They congratulated me on my—imminent—decision.

 

I said that I would first have to speak with Count Badeni before deciding whether to accept the editorship.

 

In the evening:

 

Everything in doubt again. I had made the condition that the paper would have to be turned over to me in a year 

מסקנה: הם אינם יכולים להחליט לעשות את הצעד הנועז הזה, ואילו אני אינני יכול להרשות שיעצרו בעדי ובעד הרעיון שלי וימנעו ממני להמשיך ולצעוד קדימה. לא נותר אפוא אלא להיפרד.

בּאכֶר סבר שהנאום אל הרוטשילדים מעניין, לא יסודי דווקא. זו פנייה להמון בנוסח לאסאל. אמנם הוא יודע שהעניין עצום, אלא שהוא מסופק לגבי ההצלחה הגדולה והתהילה.


29 באוקטובר [1895]

קוֹזמיאן וגלוֹגאוּ התייצבו אצלי מוקדם בבוקר. הם בירכו אותי לקראת ההחלטה הצפויה שלי.

אמרתי שקודם שאחליט אם אקבל עלי להיות העורך הראשי, עלי לשוחח תחילה עם הגראף בּאדֶני.

בערב:

שוב הכול נתון בסימן שאלה. העמדתי את התנאי שיש למסור בידי את עיתון כעבור שנה,

Erklärung zur Barrierefreiheit

P. 133         
Accessibility by WAH