Herzl-Online

Deutsch
Englishעברית
Tagebuch 2

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

bereue Hirsch geschrieben zu haben u. was er vielleicht lachend herumgezeigt hat. Meine Revanche wird grossmüthig sein: ich mache aus ihm eine sympathische Figur. (Mir ist er ja wirklich sympathisch.) Ich adle seine Börsencoups. Er hat sie ahnungslos gemacht für den ihm noch unbekannten Zweck. So kommt eine vage Grösse in seine Gestalt. Dann gibt es eine gute Peripetie. Der Baron hat das „Oberhaupt“ missverstanden. Er glaubte, dass er nicht nur Präsident der Ge= sellschaft, sondern auch Chef des Staates werden solle. Das geht nun nicht. Er (xx) kann, wie hoch auch seine Verdienste um die Sache seien, nicht Staatschef werden. Da geräth der Held auf einen sinnreichen Aus= weg. Er sagt dem Baron, als sie vor der völkerrechtlichen Anerkennung stehen: „So, jetzt ziehen wir uns Beide zurück. Wenn wir in die Geschichte kommen wollen, müssen wir das Alles selbstlos gethan haben. Fortab schauen wir nur zu. (xx) Ich werde es so einrichten, dass man Ihnen das Fürstenthum anbietet — aber Sie haben es sofort auszuschlagen.“ — Der Baron

and that he may have laughingly shown around.

 

My revenge will be a generous one: I am going to make a likeable character out of him. (I do like him, after all.) I shall glorify his stock market coups. He had made them without suspecting that they will benefit the cause which he as yet does not know about. Thus his figure will acquire a vague grandeur. Then there will be a good reversal. The Baron has misunderstood the office of “sovereign.” He thought that he was to become not only President of the Company, but also Chief of State. That cannot be. No matter how great his contributions to the cause, he cannot become Chief of State. At that point the hero hits upon an ingenious solution. He says to the Baron when they are about to be recognized under international law: “All right, now both of us will retire. If we want to become part of history, we must do all this unselfishly. Henceforth we shall be merely observers. I shall so arrange it that you are offered the sovereignty—but you must immediately refuse it.” The Baron does not see the need for this, but the hero gives him to understand, in no uncertain terms, that this is the way it has to be. 

ושהוא אולי סיפר והראה לכול בלגלוג.

נִקמתי תהיה ביד רחבה: אעצב אותו בתור דמות סימפטית (הלוא בעינַי הוא באמת סימפטי). ארומם את תכסיסי הבורסה שלו. הלוא כשעשה אותם לא היה יכול לנחש לְמה נועדו. כן תתלווה מעין גדוּלה לדמות שלו. אז יתחולל מפנה טוב. הברון לא הבין כהלכה מהו " אוֹבֶּרהאוּפּט" [שליט עליון]. הוא חשב שיהיה גם ראש המדינה ולא רק נשיא החברה. זה הרי לא בא בחשבון. אין הוא יכול להתמנות לראש מדינה, ויהיו זכויותיו בעניין גדולות ככל שיהיו. והנה כאן יימצא לו לַגיבור מוצא מחוכם. ברגע שהם כבר עומדים לזכות בהכרת החוק הבינלאומי הוא אומר לברון: "ובכן, עכשיו נסתלק שנינו. אם אנו רוצים להיכנס להיסטוריה, הרי כל מה שעשינו צריך היה להיעשות ללא שמץ של טובת הנאה. מעתה והלאה נהיה רק צופים. אני כבר אדאג שיציעו לך להיות השליט, אבל אתה חייב לדחות את ההצעה על הסף". הברון אינו מבין את ההכרח שבסירוב ואז הגיבור מבהיר לו נחרצות, שכך צריך להיות

Erklärung zur Barrierefreiheit

P. 14         
Accessibility by WAH