Herzl-Online

Deutsch
Englishעברית
Tagebuch 2

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

Abends berichtete ich Bacher über diese Unterredung. Ich sagte: „Leinkauf kann die Sache nicht verstehen, er ist ein binnenländi= scher Geist; man muss aber am Meere wohnen, um den Plan zu begreifen. Ich habe Leinkauf seine eigene Fruchtbörse gezeigt und erläutert: der Getreidehandel hatte seinen rudimentären Sammelpunkt in Wien im Café Stierböck. Sie haben dem Bedürfniss ein Organ geschaffen, die Fruchtbörse am Schottenring, und dann hat das Organ den Verkehr organisirt und so mächtig erweitert, dass sie jetzt den Palast an der Taborstrasse haben. Denn so geht es im (xx) wirtschaftlichen Leben zu: zuerst ist das Bedürfniss, dann das Organ, dann der Verkehr. Das Bedürfniss will verstanden, das Organ will geschaffen werden — der Verkehr macht sich dann von selbst, wenn das Bedürfniss ein wirkliches war. Dass in der Judensache ein Bedürfniss — zur Noth gesteigert vorliegt — wird doch Niemand leugnen. Das Organ wird die Society sein. Erst die kleine Studien=Society — dann wenn diese sich überzeugt, dass die Stimmung

In the evening I reported to Bacher on this conversation. I said: “Leinkauf cannot understand the matter. He has a landlubber's mind; but one has to live by the sea in order to comprehend my plan.” I showed Leinkauf his own Fruit Exchange and illustrated it this way: The grain trade had its rudimentary focal point in Vienna in the Café Stierböck. You created an organ for the need, the Fruit Exchange on the Schottenring, and then this facility organized the trade and expanded it so greatly that now they have that palatial building on Taborstrasse, For this is how it happens in economic life: first comes the need, then the organ, then the trade. The need must be recognized, the organ must be created—the trade then comes by itself if the need has been a genuine one. Surely, no one will deny that in the case of the Jews there is a need which has grown into dire necessity. The organ will be the Society. First the small Study Commission; then, when it has convinced itself that the mood is there, the big one.

בערב דיווחתי לבּאכֶר על השיחה הזאת. אמרתי: "ליינקאוּף לא יוכל להבין את העניין; הוא איש של יבשה, וכדי לתפוס את התוכנית צריך לחיות ליד הים. הצבעתי לפני ליינקאוּף על בורסת הפירות שלו עצמו והבהרתי: סחר התבואה התרכז בראשונה בווינה בקפה שטירבּוֹק. אתם נעניתם לצרכים ויצרתם כלי, את בורסת הפירות בשוטנרינג בשוֹטֶנרינג. כך גדל הסחר לממדים עצומים כל־כך, עד שעכשיו אתם בארמון ברחוב טאבּוֹר. שהרי זו דרכה של הכלכלה: תחילה הצורך, אחר־כך האמצעי ולבסוף הפעילות הכלכלית. את הצורך יש להבין, את האמצעי יש ליצור, ואם אכן היה הצורך אמִתי, הפעילות באה אחר־כך מעצמה. בעניין היהודים קיים צורך, והוא הפך למצוקה, זאת הרי איש לא יכחיש. הכלי יהיה ה־Society. תחילה ה־Society הקטנה של המחקר, ואחר־כך, כשתשתכנע שהזמן בשֵל — ה־Society הגדולה".

Erklärung zur Barrierefreiheit

P. 159         
Accessibility by WAH