Herzl-Online

Deutsch
Englishעברית
Tagebuch 2

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

vorhanden ist, die grosse.“ Bacher schien das einzuleuchten. Er versprach mir, heute mit David Gutmann zu sprechen und ihm meinen Besuch an= zukündigen. Gutmann sei ein fanatischer Jude — freilich, am Meere wohne auch er nicht.   Bacher scherzte: „die Juden werden Ihnen missmuthiger zuhören, als die Christen. Sie werden der Ehrenantisemit werden!“    6 November [1895]. Ein Tag schwerer défaillance. In die Redaction kamen Gemeinderath Stern u. Andere. Lauter Leute, die alles Heil von der Regierung erwarten, zu den Ministern bittstellern gehen. Also hätten sie an mich geglaubt, wenn ich Badenis journalistischer Ver= trauensmann geworden wäre. Und so habe ich jetzt keine Autorität bei ihnen   Abends bei Professor Singer gewesen, ihm Alles erzählt. Er hat mich wieder

That seemed to make sense to Bacher. He promised me to speak with David Gutmann and to tell him of my impending visit. Gutmann was a fanatical Jew, he said, although he did not live by the sea either.

                                                                                       

Bacher joked: “The Jews will listen to you more peevishly than the Gentiles. You will become an honorary anti-Semite! ”

 

November 6

 

A deeply discouraging day. Community Councillor Stern and others came to the office. They are all people who expect salvation to come from the government and who go on bended knee to the ministers. Therefore, they would have believed in me if I had become Badeni’s journalistic right-hand man. And so now I have no authority with them.

                                                                                                    

In the evening I was with Professor Singer and told him everything.

דומני שהדברים נראו לבּאכֶר. הוא הבטיח לדבר היום עם דוד גוּטמן ולהודיע לו שאבוא אליו. גוּטמן הוא יהודי קנאי, אבל גם הוא לא מן הנועזים.

בּאכֶר התלוצץ: "היהודים יאזינו לך ביתר רוגז מאשר הנוצרים. אתה תהיה לָ״אנטישמי לשם כבוד".

 
6 בנובמבר [1895]

יום של רפיון כבד. למערכת באו חבר מועצת־העירייה שטֶרן ואחרים. כולם אנשים המצפים לישועות מן הממשלה, הנוהגים להגיש תחינות לשרים. ובכן, היו נותנים בי אמון לו הייתי לנאמן־העיתונות של בּאדֶני. והנה אבדה לי סמכותי בעיניהם.

בערב הייתי אצל הפרופסור זינגר, סיפרתי לו הכול.

Erklärung zur Barrierefreiheit

P. 160         
Accessibility by WAH