Herzl-Online

Deutsch
Englishעברית
Tagebuch 7

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

An seiner Miene, die aus der früheren östreichischen Sorglosigkeit ins Nachdenkliche, Betroffene überging, sah ich, dass er gepackt war. Er drang nur in mich, ihn gleich nach meiner Rückkehr aufzusuchen, ihm auch von unterwegs zu schreiben. Ich bot ihm an, das Sursum Corda an die Völker Oestreichs zu verfassen, wofür er mir mit dankbarem Lächeln die Hand drückte. „Natürlich“, sagte ich, „wird es unter uns bleiben.“ (xx)  Minister Baron Call wurde gemeldet. Ich brach auf, und er verabschiedete sich noch herzlicher als sonst von mir. mit dem  Ich solle nur bestimmt am 2 Mai wieder hier sein. Ich mache es mit Koerber ein bischen wie Scheherezade mit dem Schah. Er hat nach jeder Unterredung den Wunsch mich wiederzusehen, weil ich ihm etwas bringe. Was ich will, ist ja wahrlich nichts Schlechtes, weder in den Mitteln noch im

I could tell by the expression on his face, which had originally mirrored Austrian unconcern and now became pensive and deeply interested, that he was gripped. He now urged me to look him up right after my return, as well as to write him on my trip.

 

I offered to compose the Sursurn Corda to the peoples of Austria, which he acknowledged with a grateful smile and a handshake.

 

“Of course,״ I said, “this will remain between us.״

 

Minister Baron Call was announced. I arose, and he took an even more cordial leave of me than usual. He told me to be sure to be here again on the 2nd of May.

 

I am handling Koerber a bit the way Scheherazade did the Shah, After each conversation he wants to see me again, because I bring him something.

 

What I want is truly nothing bad, neither in the means nor in the end.

הבעת פניו, שהשתנתה משאננות אוסטרית טיפוסית להבעה מהורהרת ונבוכה, העידה שנתפס לעניין. הוא רק דחק בי שאתקשר אתו מיד עם שובי וגם שאכתוב לו מן הדרך. 

הצעתי לו שאחבר את ה־sursum corda (הקריאה להתרוממות הנפש) לעמים של אוסטריה, והוא הודה לי על כך בחיוך ובלחיצת יד. 

"ברור", אמרתי, "שזה נשאר בינינו". 

הודיעו על בואו של השר הברון קאל. קמתי לצאת והוא נפרד ממני בלבביות גדולה יותר מאשר בפעמים הקודמות. ובל אשכח להיות כאן שוב ב־2 במאי, אמר.

היחסים שלי עם קֶרבֶּר דומים קצת לאלה של שחרזדה עם השאח. אחרי כל שיחה הוא רוצה לראותני שוב, משום שאני מביא לו דבר־מה.

מה שאני רוצה הרי איננו משהו רע, לא האמצעים ולא המטרה.

Erklärung zur Barrierefreiheit

P. 198         
Accessibility by WAH