Herzl-Online

Deutsch
Englishעברית
Tagebuch 2

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

ich Anfangs auch. Ich glaube es nicht mehr. Bloch meint, es sei ausgeschlossen, dass man das Ganze für einen Scherz halten werde. Ich sei hierin zu ängstlich. Na, ich meine, dass vom ersten Eindruck wenigstens die Geschwindigkeit der Entwicklung abhänge. 2 Feb[ruar 1896] Nachmittags im Prater Güdemann getroffen. Er sagte: „Eben habe ich an Sie gedacht. Sie wissen gar nicht, welch ein grosses Werk Sie gemacht haben.“ Er war ganz begeistert, verspricht sich enorme Wirkung. 3 Feb[ruar 1896] Dumpfe Stimmung in der Redaction. Habe mit Bacher gesprochen. Er hat viele schwere grosse Bedenken. Hauptgefahr, dass ich sage: wir können uns nicht assimiliren. Das werden die Antisemiten aufgreifen, wie sie überhaupt die für sie brauch= baren „Weinberln“ aus meinem Text herauslösen und dauernd citiren werden. Aehnlich heissts im heute eingetroffenen Brief Levysohns, der mir anzeigt, dass er mich scharf bekämpfen werde: ich hätte wohl Recht, dass ich der Discussion ein anderes Terrain gebe, aber die Verschiebung findet

I believed that too in the beginning, but I no longer do. Bloch thinks it is out of the question that people will take the whole thing as a joke, and says that I worry too much about this point. Well, I believe that the first impression will determine at least the speed of the development.

 

February 2

 

In the afternoon met Güdemann in the Prater. He said: “I was just thinking of you. You have no idea what a great thing you have done."

 

He was quite enthusiastic and expects an enormous reaction.

 

Gloomy atmosphere at the office. Talked with Bacher. He has many grave and great misgivings. The chief danger: my saying that we cannot assimilate. The anti-Semites will seize upon this, just as they will in general pick out of my text any “plums’ that they can use and keep quoting them. There is something similar in Levysohn’s letter which arrived today and in which he announces that he will fight me vigorously. He says that I was right in shifting the ground of the discussion; but this shift works to our disadvantage.

כך סברתי גם אני בתחילה. אינני סבור עוד כך. בּלוֹך אומר שלא ייתכן שיתייחסו אל הדבר כאל מהתלה, ושאני חושש מזה יתר על המידה. ובכן, אני אומר שלפחות קצב ההתפתחות תלוי ברושם הראשון.

 
2 בפברואר [1896]

אחר־הצהריים נתקלתי בגידֶמן בפּראטֶר. הוא אמר: "ברגע הזה חשבתי עליך. אינך משער כלל מה גודל המפעל שלך".

הוא היה נלהב מאוד, מאמין שתהיה תגובה אדירה.

 
3 בפברואר [1896]

אווירה דחוסה במערכת. שוחחתי עם בּאכֶר. יש לו הרבה ספקות גדולים וכבדים: הסכנה הגדולה ביותר היא בזה שאני אומר שאיננו יכולים להתבולל. האנטישמים ייקחו את האמירה הזאת, כפי שיוציאו מן הטקסט שלי את כל "הצימוקים" שיכולים להועיל להם, ויצטטו אותם תדיר. דברים דומים יש גם במכתבו של לוויזון שהגיע היום, ובו הוא מודיע לי שייאבק בי בחריפות: אמנם הצדק אתי שאני מעתיק את הפולמוס למישור אחר, אלא שההיסט הוא לרעתנו.

Erklärung zur Barrierefreiheit

P. 205         
Accessibility by WAH