Herzl-Online

Deutsch
Englishעברית
Tagebuch 2

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

lange Er wartete, dass ich zu reden anfange über die Broschüre. Ich sprach aber nur über neue französische Literatur. 6 Feb[ruar 1896] Alexander Scharf war bei mir. Er hat von Bloch gehört, dass ich eine gross= artige Broschüre geschrieben habe. Er möchte sie früher haben als die Tagesblätter, weil seine Montagszeitung langsam hergestellt wird. Ich konnte die ihm die Bewilligung zum Abdruck nicht geben, im Hinblick auf die Vorgänge in der Redaction. Aber wir kamen ins Reden und auf seine Einwürfe antwortete ich ihm mit den Gründen der Broschüre. Denn er machte nur die vor= gesehenen Einwendungen. Nach der ersten halben Stunde verglich er mich mit dem Freiland=Hertzka und erinnerte mich an die Anekdote vom Verrückten im Irren= haus, der sagt: „Seht diesen jenen armen Narren; er glaubt der Kaiser von Russland zu sein, indessen bin ich es.“ Nach der zweiten halben Stunde verglich er mich

He was waiting for me to bring up the subject of the pamphlet. But all I talked about was contemporary French literature.

 

February 6

 

Alexander Scharf called on me. He had heard from Bloch that I had written a magnificent pamphlet. He would like to get it ahead of the dailies, because his weekly, published on Monday, takes a long time to produce. I was unable to give him permission to reprint anything from it, in view of what was happening at the office.

 

But we got to talking, and I answered his objections with arguments from the pamphlet. For the objections he made were only the expected ones.

 

After the first half hour, he compared me to Hertzka, the author of Freeland, and reminded me of the story about the lunatic in the asylum who said: “Look at that poor fool; he thinks he’s the emperor of Russia, when I am.”

 

After another half hour, he compared me to Christ.

 הוא ציפה שאני אפתח בעניין החוברת. ואילו אני דיברתי על ספרות צרפתית חדשה בלבד.

 
6 בפברואר [1896]

אלכסנדר שארף היה אצלי. הוא שמע מבּלוֹך שכתבתי חוברת יוצאת מן הכלל. הוא היה רוצה לקבל אותה קודם שיקבלו אותה העיתונים היומיים, כי הכנת הירחון שלו נעשית לאט. לא יכולתי לאשר לו להדפיס מתוכה, בהתחשב במה שמתרחש במערכת. ואולם נכנסנו לשיחה, ועל הערותיו עניתי לו בנימוקים שבחוברת, שהרי טען רק את הטענות הצפויות.

לאחר מחצית השעה השווה אותי להֶרצקָה, מחברו של פריילנד, והזכיר לי את האנקדוטה על אותו משוגע בבית־המשוגעים האומר: "ראו את השוטר האומלל הזה; הוא חושב שהוא הצאר של רוסיה, והרי אני הוא זה".

אחרי עוד חצי שעה הִשווה אותי לישו הנוצרי, 

Erklärung zur Barrierefreiheit

P. 216         
Accessibility by WAH