Herzl-Online

Deutsch
Englishעברית
Tagebuch 2

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

Ihr ja drüben dieselben Häuser wiederhaben. Die Company wird sie Euch bauen.“   In der jüdischen akademischen Lesehalle wurde ich in enthusiastisch begrüsst. Als der Vorsitzende die Gäste willkommen hiess, erhielt mein Name den längsten stürmischesten Beifall, was vielleicht einen oder den anderen der Ehrengäste verstimmte, wenn ich richtig sah. Nach Güdemanns Vortrag kamen einige der jungen Leute an mich heran und ich sprach eine Stunde lang aus dem Stegreif. Es waren (xx) etwa hundert junge Leute — viele stramme Gestalten, lauter verständig blitzende Augen. Sie standen dichtgedrängt, hörten mit wachsender Begeisterung zu. Ich hatte Grosser Erfolg — wie ich es erwartet hatte. Die ganze Scene hatte ich längst genau so vorhergesehen. Als ich wegfuhr, standen sie auf der Gasse und riefen mir noch durch die Nacht laut, vielstimmig Prosit! nach.

And besides, you can have the same houses again on the other side. The Company will build them for you.”

 

In the Jüdische Akademische Lesehalle I was greeted with enthusiasm. When the chairman welcomed the guests, my name received the longest and most tempestuous applause—which, if my eyes did not deceive me, may have piqued one or another among the guests of honor.

 

After Güdemann’s lecture, a few of the young people came up to me, and I spoke extemporaneously for an hour. There were some hundred of them—many erect figures, all eyes sparkling with intelligence. They stood crowded together and listened with mounting enthusiasm. A great success—as I had expected. I had long ago pictured the entire scene just as it happened. As I drove away, they stood in the street and shouted after me through the night a loud, many-voiced “Prosit [Cheers]!”

אפשר גם שיהיו לכם שָם אותם בתים כמו כאן. ה־Company תבנה אותם בשבילכם.

במועדון הסטודנטים [Lesehalle] היהודי בירכו אותי בהתלהבות. כשהיושב־ראש קידם בברכה את האורחים זכה שמי לתשואות ארוכות וסוערות ביותר, מה שאולי העכיר את רוחם של כמה מאורחי הכבוד, אם ראיתי נכונה.

אחרי הרצאתו של גידֶמן ניגשו אלי כמה מן הצעירים, ודיברתי שעה בחופשיות. היו שם כמאה אנשים צעירים, הרבה בחורים חסונים, עיני כולם בורקות ונבונות. הם עמדו צפופים והקשיבו בהתלהבות גוברת והולכת. הצלחה גדולה — כפי שציפיתי: כבר מזמן חזיתי מראש בדייקנות את כל הסצנה הזאת. כשנסעתי משם, המשיכו לעמוד ברחוב וקראו לעברי "הידד!" במקהלה, כשקולותיהם מבקיעים את הלילה.

Erklärung zur Barrierefreiheit

P. 223         
Accessibility by WAH