Herzl-Online

Deutsch
Englishעברית
Tagebuch 1

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

Darum wünsche ich auch, daß der großen Masse der Juden davon etwas zukomme. — Sei es durch zweite Emission, bei welcher nur Unitäten der Subscription berücksichtigt wer­den — sei es durch Aktien für die ersten Landnehmer %letz­teres schöner und %solider%  socia= ler%. — Die Form werden wir schon finden. — Das liegt auch in Ihrem Interesse, sonst werden Sie von den Juden später hart angefeindet. — Ordnen Gasier Revoir. — Purkersdorf. Hineinziehen, Freunds Verlag. — Dr.  Benedikt Klageschrift. — [Paris,] 8e Juni 1895. Die Centren ausgraben und hinüber= nehmen. — Ganze Milieus, in denen die Juden sich wohl fühlen, verpflanzen. — Alle die sich gegen mich irgendwann, irgend= was zu Schulden kommen ließen, und sich deshalb nicht an mich heranwagen, aufsuchen u. anstellen. — Weil ich der Erste sein muß, der Beispiel einer überlegenen Großmuth gibt. — Judenfrage soll als großer Versöhnungs= ausklang gelöst wer­den. — Wir scheiden als Freunde von unseren Feinden — das soll der Beginn der Judenehre sein.—  

That is why I want the great masses of the Jews to get some of it, whether through a second issue for which only the original subscribers are eligible or through shares for the first takers of land (the latter procedure would be better and more social- minded). We shall easily find the proper form.

 

That is in your interest as well; otherwise the Jews will bear you a great deal of ill-will later.

 

June 8, 1895

 

Dig out the centers and take them across. Transplant whole environments in which the Jews feel comfortable.

 

 

Seek out and hire anyone who at any time may have done me an injury and therefore hesitates to approach me. Because I must be the first to set an example of supreme magnanimity.

 

The solution of the Jewish Question must be a mighty final chord of reconciliation. We part as friends from our foes—this should be the beginning of Jewish honor.

ומשום כך הייתי מבקש שהמון היהודים יצאו נשכרים מן העניין. זה יהיה באמצעות הנפקה שנייה, שתיועד רק לבעלי יחידות של ההחתמה המוקדמת או (ודבר זה יהיה יותר נאה ויותר סוציאלי) הנפקת מניות למתיישבים הראשונים. אנו כבר נמצא את הצורה [המתאימה].

דבר זה הוא גם לטובתכם, שאם לא כן תעוררו על עצמכם את שנאת היהודים.

 

[בהמשך באים שלושה רישומים קצרצרים, המתייחסים לעיירת הנופש פּוּרקֶרסדוֹרף, להוצאת הספרים פרוֹינד (כנראה פֶדור פרוֹינד בלייפציג, שהוציאה לאור בשנות השמונים שני ספרי פלייטונים של הרצל, ולד״ר בֶּנֶדיקט, שעשוי להיות מוריץ בֶּנֶדיקט מבעלי Neue Freie Presse או ד״ר אדוארד בֶּנֶדיקט, עורך־דין שהרצל רצה להזדקק לשירותיו בעבר. משמעותם של שלושת הרישומים אינה ניתנת להסבר מניח את הדעת.]

 

[פאריס,] 8 ביוני 1895

לעקור את המרכזים ולהעבירם לשם. סביבות שלמות שהיהודים מרגישים בהן בטוב, לעקור ולשתול מחדש.

כל אלה שחטאו כלפַּי אי־פעם במשהו, ובשל כך אינם מעזים להתקרב אלי, למצוא אותם ולתת להם תפקיד. שהרי אני צריך להיות הראשון שיהיה למופת של רוחב לב ודעת.

 

שאלת־היהודים תבוא על פתרונה באקורד סיום רב־עוצמה של פיוס.

אנו נפרדים מאויבינו כידידים — זו תחילתו של כבוד־היהודים.

Erklärung zur Barrierefreiheit

P. 69         
Accessibility by WAH