Herzl-Online

Deutsch
Englishעברית
Tagebuch 2

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

aus ihren gewöhnlichen Vorstellungen allmälig hinüberzuführen in die meinigen, ohne dass sie das Gefühl erhalten, die Realität zu ver= lieren. 18 August [1895], München Eigentlich könnte ich dieses Actionstagebuch schon aufgeben, denn es kommt zu keiner Action. Ich kam gestern morgens hier an. Im Vestibule des Hotels traf ich schon Güdemann, der frisch und freundlich mit seinem grauen Bart und den rothen Bäckchen aussah. Wir gingen zu Meyer Cohn, der sich eben wusch. Gleich im ersten Augenblick wusste ich, dass das nicht der richtige Mann ist. Ein kleiner Berliner Jude, dem Aeusseren nach; und im Inneren ebenfalls klein. Breit erzählte er uns während er seine Toilette beendete über „parlamentarische“ Vorgänge in der Berliner Judengemeinde. Nichtigkeiten; womit man übrigens versöhnt wird durch die anspruchslose Art des Vortrags. Und so wie ich ihn in dieser ersten Viertel=

The hard part of my presentation will be to lead them over gradually from their accustomed conceptions to mine without their having the feeling that they are losing touch with reality.

 

Munich, August 18

 

Actually, I might as well give up keeping this record of daily action, for there is no action.

 

I arrived here yesterday morning. In the hotel lobby I ran into Güdemann who looked fresh and cheerful with his gray beard and ruddy cheeks.

 

We went to see Meyer-Cohn who was washing up. From the very first moment I knew that he was not the right man. A little Berlin Jew by his outward appearance, and with a spirit to match. While he finished his toilet, he spun us a long yarn about “parliamentary” doings in the Berlin Jewish community. Trivialities; but his unassuming manner of presentation makes up for this.

הקושי בהרצאת דברַי יהיה, להסיט אותם צעד־צעד מן הדרך שהם מדמים לעצמם את הדברים, אל הדרך שלי, בלי שירגישו שהם מתנתקים מן המציאות [המוכרת להם].


מינכן, 18 באוגוסט [1895]

אני כבר יכול להפסיק את יומן הפעולה הזה, שהרי לא מסתמנת שום פעילות. 

הגעתי לכאן אתמול בבוקר. באולם האורחים של המלון כבר פגשתי את גידֶמן, שנראה רענן וחביב בזקנו האפור ולחייו הסמוקות. 

הלכנו אל מאיֶר־כוֹהן, שהתרחץ באותה שעה. מן הרגע הראשון ידעתי שאין הוא האיש הנכון. יהודי ברלינאי קטן־קומה וקטן גם בפנימיותו. בעוד שהוא מסיים להסתדר, סיפר לנו בהרחבה על מהלכים פרלמנטריים בקהילה היהודית בברלין. הבלים; אפשר היה להשלים עם זה בשל אופן הצגת הדברים, שהיה ללא יומרה.

Erklärung zur Barrierefreiheit

P. 83         
Accessibility by WAH