Herzl-Online

Deutsch
Englishעברית
Tagebuch 2

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

glauben, wenn sie mir sagen, dass die „Grossen“ nicht dafür zu haben sind. Ich begleitete Güdemann auf die Bahn. Beim Abschied sagte er mir in ernster Begeisterung: „Bleiben Sie wie Sie sind! Vielleicht sind Sie der von Gott Berufene.“ Wir küssten uns zum Abschied. Er hatte in seinen schönen Augen einen merkwürdigen Glanz als er mir noch ein= mal zum Coupéfenster hinaus die Hand gab und fest drückte. 19 August [1895]. München. Roman  , I Cap[itel] Moriz Frühlingsfeld, der Held erhält am zweiten Weihnachtstag des Jahres 1899 einen Brief von Heinrich aus Berlin. Behaglich setzt er sich hin um zu lesen. Es ist der Selbstmordbrief. Erschütterung im Tiefsten. II  Cap[itel]. Das vergessene Mädchen. Die ruinirte Börsianerfamilie mit dem Vater, der nicht „gesorgt“ hat u. sich durch 1000 Zärt= lichkeiten dafür bei der Tochter entschuldigt.

I took Güdemann to the station. At parting he said with sober enthusiasm: “Remain as you are! Perhaps you are the one called of God.”

 

We kissed each other good-bye. There was a strange gleam in his beautiful eyes when, from the compartment window, he once more took my hand and gave it a firm squeeze.

 

August 19, Munich

 

Novel, Chapter I.

 

On Christmas Day, 1899, Moritz Frühlingsfeld, the hero, receives a letter from Berlin from Heinrich.

 

He makes himself comfortable and reads it.

 

It is the farewell letter written by the suicide.

 

A profound shock.

 

Chapter II.

 

The unwed girl. The ruined stock-trader’s family with the father who failed to “provide a husband” for his daughter and tries to make it up to her by a thousand little kindnesses.

ליוויתי את גידֶמן לתחנת הרכבת. כשנפרדנו אמר לי בהתלהבות אמִתית: "הישאר בשלך! אולי אתה שליחו של אלוהים". 

 התנשקנו נשיקת פרֵדה. היה מין ברק משונה בעיניו היפות כשהושיט לי את ידו מחלון הקרון ולחץ את ידי בחוזקה.

 
19 באוגוסט [1895] , מינכן

רומן. פרק ראשון.

מוריץ פרילינגספֶלד, הגיבור, מקבל ביום השני של חג המולד 1899 מכתב מהיינריך, מברלין.

הוא מתיישב בנינוחות וקורא.

זה מכתב התאבדות.

מזדעזע עמוקות.

פרק שני.

הבחורה שלא נישאה. משפחת ספסרי הבורסה ההרוסה. האב לא "דאג" והוא מתנצל על כך לפני הבת באלף גילויי חיבה קטנים.

Erklärung zur Barrierefreiheit

P. 92         
Accessibility by WAH