Herzl-Online

Deutsch
Englishעברית
Tagebuch 7

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

alten Schlappschuhen, u. Nordau der ihm zunächst sass, versicherte später, dass die Füsse des Herrn Präsidenten nicht geruchlos waren. Das Gespräch nul. Leven gab in Allem nach. Die J[ewish] C[olonization] Association] würde mit uns gehen, wenn wir den Charter erlangt hätten. Wir dürfen uns nicht auf die J[ewish] Colonization] A[ssociation] berufen, aber wenn wir den Charter haben, gehören sie zu uns. Alex Marmorek wird diese öde wider= standslose Unterredung zum Gedächtniss auf= nehmen u. dem A[ktions-]C[omité] schicken.   4 Juli [1899] Bad Nauheim. Ich bin von London zurück. Nun endlich ist die Bank fertig. Ich kam am 25 Abends mit Wolffsohn in London an. Im Hotel Cecil erwartete mich de Haas mit noch zwei Herren von der Federation. Sie wollten meine Rede übersetzen, die noch nicht fertig war. Ich schrieb bis ½ 1 Uhr Nachts u. gab sie ihnen blattweise hinunter. Am nächsten Morgen fuhr ich mit Wolffsohn ins Bankbureau. (xx) Dann nach St Martins

Leven received us in his slippers, old floppy house shoes, and Nordau, who sat next to him, later assured us that Mr. President’s feet had not been free from odor. The conversation zero. Leven yielded on everything. The I.C.A. would go with us once we had achieved the “Charter.” We must not make reference to the I.C.A.; but as soon as we have the “Charter,” they will be with us.

 

Alex Marmorek will make a record of this dreary, unresisting conversation for reference and send it to the A.C.

 

 

 

July 4, Bad Nauheim

 

I am back from London.

 

Now at last the Bank is ready.

 

I arrived in London with Wolffsohn on the evening of the 25th. In the Hotel Cecil, DeHaas and two other gentlemen from the Federation were waiting for me. They wanted to translate my speech, which I hadn’t finished yet. I worked on it until 12:30 midnight and sent it down to them page by page.

 

The next morning I drove to the Bank Office with Wolffsohn.

לֶוֶן קיבל אותנו בנעלי בית מרופטות, ונורדאו, שישב על־ידו, אמר אחר־כך שרגליו של האדון הנשיא לא היו נטולות ריח.

השיחה – אפס. לֶוֶן נתרצה בכול. יק״א תלך אתנו, אם נשיג את הצ׳רטר. אסור לנו לנקוב בשמה של יק״א, אבל כשיהיה הצ׳רטר בידנו הם יַחברו אלינו. 

אלכס מַרמוֹרֶק ירשום זכרון־דברים על השיחה העקרה והנכנעת הזאת וישלחנו לוועד־הפועל.

 

 

 


4 ביולי [1899], בּאד נאוּהיים

חזרתי מלונדון.

סוף־סוף נגמר עניין הבנק.

ב־25 [ביוני] בערב הגעתי עם וולפסון ללונדון. במלון Cecil המתינו לי דֶה האז ועוד שני אדונים של הפדרציה [הציונית]. הם רצו לתרגם את נאומי, שעדיין לא היה מוכן. כתבתי עד שתים־עשרה וחצי בלילה ושלחתי להם אותו למטה, דף אחר דף.

למחרת בבוקר נסעתי עם וולפסון אל משרד הבנק.

Erklärung zur Barrierefreiheit

P. 47         
Accessibility by WAH