Page 108 – Diary 1 – Herzl-Online

Diary 1

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

annehmen und sagen: Ich hoffe sehe es gern,

wenn man den Führer ehrt. — Das ist für seine

Aufgabe nöthig, und zeigt ihm, daß er vom Ver=

trauen des Volkes umgeben ist — %wenn es nicht

Streberei enthält%. — Aber zu viel könnte mir

schaden. — Ich will geehrt, aber nicht geschmeichelt

sein, sonst verliere ich die Natürlichkeit und

Einfachheit meines Sinnes. —

Das Schiff auf dem meine Eltern, Frau und Kinder

hinüber fahren, wird die ganze nähere und fernere

Familie enthalten. — Keiner wird das Gefühl der

Losreißung haben, denn das ganze Erdreich geht mit. —

Eine Truppe von Schauspielern, Sängern und Mu=

sikanten wird die Überfahrt verkürzen, so wie auf

jedem Schiff, wie für Belehrung auch für Unterhal=

tung gesorgt wird. —

Aber Hazardspiele werden nicht geduldet. —

Meine Beamten dürfen überhaupt nicht spielen. — Denn

diese Ableitung der Intelligenz ist nicht mehr nöthig. —

Wir brauchen und verwenden alle Geisteskräfte. — Die

Abenteuerlust, die sich im Spiel auslebt, soll viel=

mehr den Boden unserer neuen Erde düngen. —

Ich selbst war als Jüngling ein Spieler — gleich

Lessing und Laube, und vielen Anderen, die später

I like to see a leader being honored. That is necessary for his work and shows him that he enjoys the confidence of the people (unless self-seeking is part of it). But too much of it might do me harm. I want to be honored, but not flattered, otherwise I shall lose the naturalness and simplicity of my make-up.

The ship on which my parents, wife, and children make the crossing will also bring over all our relatives, near and distant. No one will feel violently uprooted, for the entire soil will go along.

A company of actors, singers, and musicians will help while away the passage; in fact, provision will be made on every ship for entertainment as well as instruction.

But games of chance will not be tolerated.

My officials will not be allowed to gamble at all. Such diversion of the intellect is no longer necessary. We need, and can use, all our intellectual resources. The love of adventure, which finds an outlet in gambling, shall now fertilize the soil of our new homeland.

As a young man I myself was a gambler—like Lessing, Laube,

אני רואה בעין יפה שמכבדים את המנהיג. זה חשוב לַתפקיד שהוא ממלא וזה מוכיח שהעם נותן בו אמון (כשאין הדברים מלווים אמביציות אישיות). אבל מנה גדושה מדי מִן הכבוד הזה עלולה להזיק לי. אני רוצה שיכבדו אותי, אינני רוצה שיחניפו לי, שאם לא כן אאבד את הטבעיות ואת הפשטות של תחושותי.

באונייה שיפליגו בה לשם הורַי, אשתי וילדי, יהיו כל בני משפחתי הקרובים והרחוקים. איש לא ידע תחושה של עקירה, שהרי הקרקע וכל אשר בה באים אתם. להקה של שחקנים, זמרים ונגנים יקצרו את משך ההפלגה לשָם. כמו בכל אחת מן האוניות האחרות נדאג להסברה וגם לבידור.

ואולם משחקי מזל לא יורשו. הפקידים שלי בכלל אסור להם לשחק. שהרי אין עוד צורך בַּהַסטָיָה הזאת של האינטליגנציה. אנו זקוקים לכל כוחות הרוח ומשתמשים בהם. יצר ההרפתקנות המוצא את פורקנו במשחקים, מוטב שידַשֵן את שדות אדמתנו החדשה.

אני עצמי נהגתי להמֵר כשהייתי צעיר — בדומה לְלֶסינג ולְלַאוּבֶּה

Accessibility Statement

P. 108

Enter Search Keyword

Select Language:

Type

Select Books / Diaries: