Page 131 – Diary 1 – Herzl-Online

Diary 1

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

im Einvernehmen mit den Regierungen vor=

gehen — nur ungestört vom Parlaments und Presspöbel. —

Es wird sich übrigens wie ein Lauffeuer verbreiten. —

Einer meiner Träume der unklaren Zeit war:

Alois Lichtenstein, Schönerer oder Lueger zum Duell

zwingen. — Wäre ich erschoßen worden, hätte mein

hinterlassener Brief der Welt gesagt, daß ich

als Opfer der ungerechtesten Bewegung fiel. — So

möge mein Tod wenigstens die Köpfe und Herzen

der Menschen beßern. — Hätte ich aber den Geg=

ner erschoßen, so wollte ich vor dem Schwurgerichte

eine großartige Rede halten, worin ich zuerst „den

Tod eines Ehrenmannes“ bedauerte — wie Morés der

den Hauptmann Mayer erstach. — Dann wäre ich auf

die Judenfrage eingegangen, hätte eine gewal=

tige Lassalle'sche Rede gehalten, die Gschwornen

erschüttert, gerührt, dem Gerichtshof Achtung ab=

gezwungen — und wäre freigesprochen worden. —

Darauf wäre mir von den Juden ein Abge=

ordnetenmandat angeboten worden. — Ich hätte

es aber ablehnen müßen, weil ich nicht über die

Leiche eines Menschen hinweg in die Volksver=

tretung gelangen wollte. — Und jetzt! — Ich

finde, daß die Antisemiten in ihrem vollen guten Rechte sind. —

After all, we want to proceed with the consent of the governments, but undisturbed by the mobs of parliament and press.

June 12

It will, incidentally, spread like wildfire.

One of my dreams during the period of uncertainty was to force Alois Lichtenstein, Schönerer or Lueger to a duel. If I had been shot, a letter left behind by me would have told the world that I fell a victim to this most unjust movement. Thus my death might at least have improved the heads and hearts of men. But if I had shot my opponent, I wanted to make a magnificent speech before the assize court, first expressing my regrets at “the death of an honorable man,” like Morès who had stabbed Captain Mayer to death. Then I would have gone into the Jewish Question, making a powerful, Lassalle-like speech which would have shaken and moved the jury and inspired respect from the court, leading to my acquittal. Thereupon the Jews would have offered to make me a member of parliament. But I would have been obliged to decline that, because I did not want to become a representative of the people over the dead body of a human being.—And now!

I find that the anti-Semites are fully within their rights.

הלוא אנו רוצים לפעול מתוך הסכמה עם הממשלות — ורק שלא יפריעו לנו הפרלמנטים ואספסוף העיתונות.

[פאריס, 12 ביוני 1895]

בסופו של דבר זה יתפשט כאש־להבה.

אחד מחלומותי בתקופת אי־הבהירות היה זה: לאלץ את אלוֹיס ליכטנשטיין, את שֶנֶרֶר או את לוּאֶגֶר לצאת אתי לדו־קרב. לו מתתי בירייה, היה המכתב שהתכוונתי להשאיר מעיד שנפלתי קורבן של התנועה הלא־צודקת ביותר. וכך היה מותי יכול לתקן את ראשיהם ואת לבותיהם של בני האדם. ואילו הרגתי את יריבי, הייתי נואם נאום גדול לפני חֶבֶר המושבעים, ובו הייתי מביע בתחילה את צערי "על מותו של איש־כבוד״ — כמו מוֹרֶס שדקר למוות את הקפיטן מאיר. אחר־כך הייתי עובר לשאלת־היהודים, הייתי נושא נאום אדיר בנוסח לאסאל, מזעזע את המושבעים, נוגע בלבם, רוכש לי את כבודו של בית־המשפט — והייתי יוצא לחופשי. על כך עוד יציעו לי היהודים מושב בבית־הנבחרים. ואולם הייתי נאלץ לדחות את ההצעה, שהרי לא הייתי מוכן להגיע למוסד המייצג את העם מעל לגווייתו של אדם מת. ועכשיו!

אני סבור שהאנטישמים צודקים לחלוטין.

Accessibility Statement

P. 131

Enter Search Keyword

Select Language:

Type

Select Books / Diaries: