Page 154 – Diary 1 – Herzl-Online

Diary 1

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

machen lasse, thue ich ihnen sehr weh. —

Im Palais Royal, bei Militärmusik:

Meinen Untergebenen, die mir schmeicheln wollen:

Mich darf man nicht loben, weil man mich

auch nicht tadeln darf. — Denn ich bin der Führer. —

Ich sage es aber nicht nur wegen der Disciplin. —

Sondern auch, weil mein Geist gesund und einfach

bleiben muß, wenn ich es durchführen soll. —

Ich werde schon an der Art Ihres Gehorsams, an der

Wärme Ihrer Begeisterung erkennen, inwie=

weit ich auf Sie rechnen kann. —

Welches Beispiel bin ich für die armen,

strebsamen Juden, wie ich Einer war. —

Wäre ich auf Geld ausgewesen, hätte ich

mich nie so vor die größte Geldmacht der Erde,

die Rothschilds, hinstellen können, wie ich's thun werde. —

Wenn auch Güdemann versagt, schicke ich

den Baron Jacobs zum Palästina=Rothschild —

ich glaube Edmond — und lasse mir eine Un=

terredung verschaffen. —

Man wird mir vorwerfen, daß ich Staats=

socialismus treibe. — Kein Vorwurf, wenn es

wäre — vorausgesetzt, daß der Staat das

Rechte will. — Nämlich nicht den Vortheil einer

In the Palais Royal, amidst the strains of military music, to my subordinates who want to flatter me:

One must not praise me because one must not censure me either. For I am the Leader. I am saying this not only on account of discipline, but also because my mind must remain sound and simple if I am to carry it through. I shall recognize by the quality of your obedience and the warmth of your enthusiasm to what extent I can count on you.

What an example I am to the poor, aspiring Jews, such as I used to be myself!

If my object had been money, I should never have been able to come face to face with the biggest financial power on earth, the Rothschilds, the way I am going to do.

Even if Güdemann fails me, I shall send Baron Jacobs to the Palestine Rothschild—Edmond, I think—and have him arrange an interview for me.

I shall be reproached with practising state socialism—no reproach, even if it were true, provided the State aims at the right things. That is, not the advantage of one group or caste,

[פאריס, 12 ביוני 1895]

ליד פַּלֶה רוֹאַיאל, בזמן שמיעת מוזיקה צבאית:

לַכְּפוּפים לי הרוצים להחניף לי:

אותי אסור לשבֵּח, כשם שאסור לגנות אותי. שהרי אני המנהיג. ואולם אני אומר זאת לא רק כעניין של משמעת. אלא משום שרוחי מן ההכרח שתישאר בריאה וצנועה אם ברצוני להוציא את העניין אל הפועל. ממידת צייתנותכם והתלהבותכם אוכל לדעת עד כמה אפשר לסמוך עליכם.

אשמש מופת ליהודים העניים והשקדנים, שגם אני הייתי כמותם.

לוּ היה הכסף מטרתי, לעולם לא הייתי יכול להתייצב לפני מעצמת הממון הגדולה ביותר עלי אדמות, הרוטשילדים, כפי שאני עומד לעשות.

גם אם גידֶמן יאכזב, אשלח את הברון יעקוֹבּס (Jacobs) אל הרוטשילד של ארץ־ישראל — אֶדמוֹנד דומני — ואבקש להסדיר לי פגישה.

יטענו נגדי שאני מטיף ל״סוציאליזם מטעם המדינה". לא אראה בזה עוון אם אכן כך יהיה, ובלבד שהמדינה תרצה את הדבר הנכון והצודק. כלומר, לא את היתרונות של קבוצה או כת,

Accessibility Statement

P. 154

Enter Search Keyword

Select Language:

Type

Select Books / Diaries: