Herzl-Online

English
עבריתDeutsch
Diary 1

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

Ich hatte geglaubt, durch diese drama= tische Eruption die Sache losgeschrieben zu haben. Im Gegentheil, ich kam immer tiefer hinein. Es verstärkte sich in mir der Ge= danke, dass ich etwas für die Juden thun müsse. Ich ging zum erstenmal in den Tempel der rue de la Victoire, fand den Gottesdienst wieder feierlich und rührend. Vieles erinnerte mich an meine Jugend, den Tempel in der Tabak­gasse in Pest. Ich sah mir die hiesigen Juden an und fand die Familienähnlichkeit ihrer Gesichter. Kühne, verdrückte Na­sen, scheue und listige Augen. Fasste ich ihn damals, oder hatte ich ihn schon früher, den Plan: „Zustände der Juden“ zu schreiben. Jetzt erinnere ich mich, dass es schon früher war. Ich sprach schon im Herbst davon in Wien. Ich wollte die Orte auf­suchen, wohin der Weltzufall die Juden in Gruppen ver= streut hat, namentlich Russland, Galizien, Ungarn, Böhmen, später den Orient, die neuen Zionscolonien, endlich (xx) wieder West=

I had thought that through this eruption of playwriting I had written myself free of the matter. On the contrary; I got more and more deeply involved with it. The thought grew stronger in me that I must do something for the Jews.

 

For the first time I went to the synagogue in the Rue de la Victoire and once again found the services festive and moving. Many things reminded me of my youth and the Tabak Street temple at Pest. I took a look at the Paris Jews and saw a family likeness in their faces: bold, misshapen noses; furtive and cunning eyes.

 

Was it then that I conceived the plan of writing on '‘The Situation of the Jews,” or had I conceived it earlier?

 

Now I remember that it was earlier. I had already talked about it in Vienna the previous fall. I wanted to visit the localities where the vagaries of history had strewn Jewish communities: particularly Russia, Galicia, Hungary, Bohemia; later, the Orient, the new Zion colonies; finally, Western

האמנתי שבאמצעות הפרץ הדרמטי הזה השתחררתי מן העניין מתוך שהעליתי אותו על הכתב, אבל ההיפך הוא הנכון: העמקתי לתוכו עוד ועוד. גברה בי המחשבה שאני צריך לעשות משהו בשביל היהודים.

הלכתי זו הפעם הראשונה לבית־הכנסת של רִי דֶה לָה ויקטואַרושוב היתה בעיני התפילה חגיגית ומרגשת. הרבה דברים העלו בזכרוני את נעורַי, את בית־הכנסת בטאבּאקגאסֶה בפֶּשט. התבוננתי ביהודים כאן והבחנתי בדמיון המשפחה שבפניהם. חוטמים עזים ומלוחצים, עיניים חשדניות וערמומיות.

האם אז גמלה בלבי התוכנית לכתוב את "מצבם של היהודים" או שמא כבר היתה קודם?

עכשיו אני נזכר שכבר היתה קודם לכן. כבר בסתיו דיברתי על כך בווינה. רציתי לפקוד את המקומות שהיהודים פוזרו בהם קיבוצים־קיבוצים ביד המקרה, כלומר את רוסיה, גליציה, הונגריה, בוהמיה, אחר־כך את האוריינט ואת מושבות־ציון החדשות ובסוף שוב את אירופה המערבית.

Accessibility Statement

P. 18         
Accessibility by WAH