Page 180 – Diary 1 – Herzl-Online

Diary 1

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

tiefer herunterkommen, noch mehr be=

schimpft, angespuckt, verhöhnt, geprügelt,

geplündert und erschlagen werden, bis wir

für diese Idee reif sind. —

Vorläufig werden wir noch oben die aff=

ronts in der Gesellschaft in die wir uns drän=

gen, in den Mittelständen den Druck in den

Broderwerben, und in der unteren Schicht

das furchtbarste Elend ertragen müßen. —

Wir sind noch nicht verzweifelt genug. —

Darum würde man den Retter auslachen. —

Was, lachen? — Nein, nur lächeln; zum

Lachen hat man nicht mehr die Kraft. —

Da ist eine Wand, und das ist die Ver=

kommenheit der Juden. — Jenseits weiß ich

die Freiheit und die Größe. —

Ich kann aber die Mauer nicht durchbre=

chen, mit meinem Kopf allein nicht. — An=

deres Werkzeug habe ich nicht. — Also gebe

ich's auf. —

Ich sage nur noch einmal: das einzige

Mittel ist, die ganze jüdische Mittelbank

zu einer zweiten formidablen Geldmacht

zusammenraffen, die Rothschilds bekämpfen,

we shall have to be even more insulted, spat upon, mocked, whipped, plundered, and slain before we are ripe for this idea.

For the time being we shall have to endure affronts in high society where we try to push our way, an economic squeeze among the middle classes, and the most frightful misery in the lower classes.

We are still not desperate enough. That is why a rescuer would be greeted with laughter. Laughter? No, only with smiles; people no longer have the strength to laugh.

There is a wall—namely, the demoralization of the Jews. I know that beyond it lie freedom and greatness.

But I cannot break through this wall, not with my head alone. Therefore I am giving it up.

I merely repeat once more: the only way out is to weld all the smaller Jewish bankers into a second formidable financial power, fight the Rothschilds, pull them with us or pull them down—and then over and across.

לספוג עוד ועוד בוז, עוד יריקות בפָּנים, לעג, מכות; אנו צריכים שיוסיפו לשדוד אותנו ולהרוג בנו, עד שנהיה בשלים בשביל הרעיון הזה.

בינתיים יהיה עלינו לשאת את העלבונות הקשים בחברה הגבוהה שאנו מתאמצים להבקיע לנו דרך לתוכה, את הלחץ הכלכלי בשכבות הביניים ואת המצוקה הקשה בתחתית הסולם.

עדיין איננו מיואשים די הצורך. לכן יצחקו לו למושיע. יצחקו? לא, רק יחייכו; כבר אין די כוח לצחוק.

קיר יש כאן, זה הניוון של היהודים. מעברו השני, אני היודע, החירות והגדוּלה. ואולם אינני יכול להבקיע את החומה, לא בראשי שלי בלבד. אין לי כלי עבודה אחר. ועל כן אני מושך את ידי מן העניין.

אומר רק עוד פעם אחת: האמצעי היחיד הוא לאגֵד את כל הבנקים הבינוניים של היהודים ולהופכם למעצמת־ממון מרשימה, להכריע את הרוטשילדים, לגרוף אותם אתנו או לטרוף אותם, ואחר־כך — לשָם.

Accessibility Statement

P. 180

Enter Search Keyword

Select Language:

Type

Select Books / Diaries: