Page 194 – Diary 1 – Herzl-Online

Diary 1

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

grüßen, und nehme ich ihn auch ab vor mei=

ner Fahne? —

—Ja,ja!—

Und ich kann scherzend schließen: — nehme

ich ihn auch ab, wenn ich in eine Gesellschaft

komme? — Aus Höflichkeit. — Das heißt weil

wir übereingekommen sind, es für höflich zu halten. —

Denn jeder hat seinen Hut für sich, und soll die

Anderen nicht durch die verschiedene Form ärgern

So kann ich die Menschen versöhnen, indem

ich ihnen den Sinn und Zweck einer Sache erkläre. —

Wenn Bismarck, gezwungen, in seiner

Frankfurter Zeit hätte sagen müssen: —

Ich will diese zu kleinen Opfern unfähi=

gen Länder dadurch einigen, daß ich sie zu

großen Opfern zwinge. — Ich will sie durch die

blutigsten Raufereien untereinander zu

Brüdern machen. — Und da ich sie im Lande

nicht dahin bringen kann, sich auf einen Kaiser

zu einigen, führe ich sie zum Lande hinaus. —

Und weil ich keine deutsche Stadt fin=

den kann, in der Alle wiederspruchslos zu=

sammenkämen, führe ich sie in eine kleine

französische Provinzstadt, wo früher einmal

“Does it serve me to greet my friends, and do I also take it off before a flag?”

“Yes, yes!”

And I can close with a pleasantry: “Do I also take it off when I join a social gathering?” As a matter of politeness—that is, because we have agreed to consider this polite. Everyone has his own specific hat and should not annoy others because its shape is different.

I can thus conciliate people by explaining to them the meaning and purpose of a thing.

June 20

What if Bismarck had felt constrained to say, in his Frankfurt period: I will unite these states, which are incapable of small sacrifices, by forcing them to make great ones. I will make them brothers through the bloodiest brawls with one another. And since I cannot get them to agree upon a Kaiser within the country, I shall take them out of the country.

And because I cannot find a German city in which all would convene without objection, I shall take them to a small French provincial town where long-forgotten French kings once erected a castle.

האם הוא משמשני גם לברכת שלום לידידי, האם אני מסיר אותו לפני הדגל שלי?

- כן, כן.

ואני יכול לסיים בבדיחות־דעת: האם אני מסיר אותו גם כשאני נמצא בחברת אנשים? בגלל הנימוס. כלומר, משום שהסכמנו שזה נימוסי. שהרי לכל אחד כובע משלו ואל לו להרגיז את האחרים בשל צורתו השונה.

כך אני יכול לפייס את הבריות, על־ידי שאני מסביר להם את הטעם ואת התכלית שבעניין זה או אחר.

אילו בתקופת פראנקפורט שלו היה ביסמארק נאלץ לומר:

רוצה אני לאחד את הארצות שאינן מסוגלות לקורבנות קטנים על־ידי שאני כופה עליהן קורבנות גדולים. אביא אותן לידי אחווה באמצעות תגרות דמים בינן לבין עצמן. והיות שאינני יכול כאן בארץ להביאן לכך שיתאחדו ויסכימו על קיסר אחד, אני מוציא אותן אל מחוץ לארץ.

והיות שאין אני יכול למצוא עיר גרמנית שאפשר לכנס בה את כולן ללא התנגדות, אני מוביל אותם לעיר־שדה קטנה בצרפת שמלכי צרפת הנשכחים הקימו בה פעם ארמון.

Accessibility Statement

P. 194

Enter Search Keyword

Select Language:

Type

Select Books / Diaries: