Page 211 – Diary 1 – Herzl-Online

Diary 1

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

und welches Land in Betracht kommt, so beginnen mit

äußerster Behutsamkeit die diplomatischen Schritte. —

Um nicht mit ganz unbestimmten Begriffen zu operiren,

nehme ich Argentinien als Beispiel. — Ich dachte eine

Zeit lang an Palästina. — Dieses würde sich empfeh=

len, weil es der unvergeßene Stammsitz unseres Volkes

war, weil der Name allein schon ein Programm wäre,

und weil es die unteren Massen stark anziehen könnte. —

Aber die meisten Juden sind keine Orientalen mehr,

haben sich an ganz andere Himmelsstriche gewöhnt, und

mein späterhin folgendes System der Verpflanzung

wäre dort schwer durchzuführen. — Auch ist Europa

noch zu nahe, und im ersten Vierteljahrhundert unseres

Bestandes müßen wir für unser Gedeihen, von Europa

und von dessen Kriegs- und socialen Verwickelun=

gen Ruhe haben. —

Ich bin aber im Principe weder gegen Palästi=

na, noch für Argentinien. — Wir müssen nur ein

échelonnirtes Klima für die an kältere oder

wärmere Striche gewöhnten Juden haben. — Wir

müssen wegen unseres künftigen Welthandels

am Meere liegen, und müssen für unsere ma=

schienenmäßige Landwirthschaft im Großen, weite

Flächen zur Verfügung haben. — Die Gelehrten

Once we have agreed on the continent and the country, we shall begin to take diplomatic steps with the utmost delicacy. So as not to operate with wholly vague concepts, I shall take Argentina as an example. For a time I had Palestine in mind. This would have in its favor the facts that it is the unforgotten ancestral seat of our people, that its very name would constitute a program, and that it would powerfully attract the lower masses. But most Jews are no longer Orientals and have become accustomed to very different regions; also, it would be hard to carry out there my system of transportation, which will follow later. Then, too, Europe would still be too close to it, and in the first quarter-century of our existence we shall have to have peace from Europe and its martial and social entanglements, if we are to prosper.

But on principle I am neither against Palestine nor for Argentina. We merely have to have a varied climate for the Jews who are used to colder or to warmer regions. On account of our future world trade we have to be located on the sea, and for our large-scale mechanized agriculture we must have wide areas at our disposal.

לאחר שנסכים איזו יבשת ואיזו ארץ באות בחשבון, יתחילו, בזהירות גדולה, הצעדים הדיפלומטיים. כדי שאפשר יהיה לפעול לפי שעה במושגים מוחשיים יותר, אני נוטל את ארגנטינה בתורת דוגמה. זמן מה חשבתי על ארץ־ישראל. זו הרי מומלצת, בהיותה ערש עמנו, כי הרי שמה בלבד הוא כבר בבחינת תוכנית והיא עשויה למשוך בחוזקה את השכבות הנמוכות. אבל רובם של היהודים אינם עוד אוריינטלים, הם מורגלים לנופים אחרים ואת תוכניתי לשתילה מחדש, שאדבר עליה בהמשך, קשה יהיה להגשים שם. גם הקִרבה לאירופה גדולה מדי לפי שעה, שהרי בעשרים וחמש השנים הראשונות של קיומנו זקוקים אנו, לצורך התפתחותנו, למנוחה מאירופה, ממלחמותיה ומהסתבכויותיה החברתיות.

ואולם בעיקרון אין אני לא נגד ארץ־ישראל ולא בעד ארגנטינה. רק שזקוקים אנו לאקלים מגוון בשביל היהודים שמורגלים לאקלים חם יותר או קר יותר. בעבור הסחר הבין־לאומי שלנו לעתיד צריכים אנו לשכון לחוף הים ואנו זקוקים לשטחים נרחבים בשביל החקלאות הממוכנת שלנו.

Accessibility Statement

P. 211

Enter Search Keyword

Select Language:

Type

Select Books / Diaries: