Herzl-Online

English
עבריתDeutsch
Diary 2

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

noch 24 Stunden überlegen solle. Ich soll wahr= scheinlich durch innere Gemüthskämpfe erschüttert werden.   Abends ging ich zu Bloch und mit ihm zu Güdemann. Ich erzählte ihnen Alles. Güdemann glaubte Anfangs, ich wünsche seine Zustimmung zum Zurückweichen und rieth mir folglich, ich möge thun, was mir zwei so hervorragende Männer wie Bacher und Benedikt rathen. Ich placirte aber meine Frage auf das richtige Terrain. Vom Unterlassen der Publication könne keine Rede sein. Ich bin kein kleiner Junge, der im letzten Augenblick zurückweicht. Ich gehe bis ans Ende. Es handle sich nur um Folgendes. Bloch will in seiner Wochenschrift die Ueber= setzung meines Chronicle=Artikels bringen. Ich habe ihm mein das Original gegeben, er hat es setzen lassen. Nun kann ich Benedikt nicht vor den Kopf stossen, darf ihm keinen er von ihm erwünschten casus belli liefern. Ich will also kein fait accompli in Wien schaffen, bevor mir alle seine Bedenken

Presumably I am supposed to be racked by deep psychic struggles.

 

In the evening I went to Bloch and then took him along to Güdemann. I told them everything.

 

At first Güdemann believed that I wanted his consent to retreat, and consequently counseled me to do what two excellent men like Bacher and Benedikt advised me.

 

But I put my problem on the right plane. Desisting from publication was out of the question, I said. I am not a little boy who backs out of something at the last moment. I shall follow this through. I said it was only a question of the following. Bloch wants to publish in his weekly a translation of my article in the Jewish Chronicle. I gave him the original manuscript and he had it set in type. I cannot step on Benedikt's toes, must not supply him with the casus belli [cause for war] which he would welcome. I do not want, then, to create a fait accompli in Vienna before I am acquainted with all his reservations.

מן הסתם אשבר מהתכחשות ביני לבין עצמי.

בערב הלכתי אל בּלוֹך ואתו אל גידֶמן. סיפרתי להם הכול.

גידֶמן סבר בתחילה שאני מצפה להסכמתו שאחזור בי, ומשום כך יעץ לי שמוטב שאנהג על־פי עצתם של שני אנשים חשובים כבּאכֶר ובֶּנֶדיקט.

אלא שהעמדתי את הבעיה שלי כפי שהיא נראית לי. ויתור על הפרסום לא בא בחשבון. אינני נער שנבהל וחוזר בו ברגע האחרון. אני הולך עד הסוף. מדובר רק בדבר הבא. בּלוֹך רוצה לפרסם ב־Wochenschrifts שלו את התרגום של מאמרי ב־Jewish Chronicle. נתתי לו את המקור, הוא מסר אותו לסידור בדפוס. עכשיו לא אוכל להתגרות בבֶּנֶדיקט, אסור לי לתת בידו casus belli (עילה למלחמה), שהרי לזה הוא מצפה. איני רוצה אפוא ליצור בווינה fait accompli (עובדה מוגמרת) קודם שאדע מה הם היסוסיו כולם.

Accessibility Statement

P. 214         
Accessibility by WAH