Page 58 – Diary 1 – Herzl-Online

Diary 1

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

Abfahrtsspitäler haben, Bäder, Kleideranstalten

vor Abfahrt. —

Den historischen Bauer züchten, hieße

ein modernes Heer mit Armbrust, oder Pfeil=

bogen bewaffnen. —

So sehr füllt mich das jetzt aus, daß ich Alles

auf die Sache beziehe, wie ein Liebender auf die Person. —

Ich war heute bei Floquets Secretär, wegen des

Fremdenlegionärs Namen, der unter falschen Vor=

spiegelungen angeworben wurde. — Während der Secre=

tär mir den amtlichen Bericht des Kriegsministers

vorlas —offenbar hierarchisch ungenau — dachte ich

immer nur an unsere eigene Truppe, wie ich Dis=

ciplin herstellen, und doch solche Unmenschlichkeiten

verhindern könnte. —

Abends in der Oper bei Tannhäuser. —

Wir werden auch so herrliche Zuschauerräume haben,

die Herren im Frack, die Damen möglichst luxu=

riös. — Ja, den Judenluxus will ich benützen, wie Alles. —

Dabei wieder ans Phänomen der Menge gedacht. —

Da sitzen sie stundenlang dichtgedrängt, regungslos,

körperlich gequält! Und wofür? — Für ein

Imponderabile das Hirsch nicht versteht: für Töne,

für Musik und Bilder! —

embarcation hospitals (quarantines), baths, clothing centers before departure.

To breed a peasantry like that of bygone times would be like equipping a modem army with bows and arrows.

The idea now absorbs me to such an extent that I relate everything to it, as a lover to his beloved.

Today I went to see Floquet’s secretary about Nemec, a member of the Foreign Legion, who was recruited under false pretenses. While the secretary read me the War Minister’s Official Report—obviously an irregular procedure as far as the hierarchy is concerned—all I could think about was our own troops; how I could create discipline and yet prevent such inhuman acts.

In the evening, Tannhäuser at the Opera. We too will have such splendid auditoriums—the gentlemen in full dress, the ladies dressed as lavishly as possible. Yes, I want to make use of the Jewish love of luxury, in addition to all other resources.

This again made me think of the phenomenon of the crowd.

There they sat for hours, tightly packed, motionless, in physical discomfort—and for what? For something imponderable, the kind that Hirsch does not understand: for sounds! for music and pictures!

יהיה לנו בתי־חולים שלפני־היציאה, בתי־מרחץ ומרכזי הלבשה.

ליצור מחדש את האיכר ההיסטורי זה כמו לחמש צבא מודרני בקשתות ובחִצים.

העניין ממלא אותי עד כדי כך שאני תולה בו הכוֹל, כאוהב באהובתו.

הייתי היום אצל מזכירו של פלוֹקֶה בעניין שמו של איש לגיון הזרים שגויס בהבטחות שווא. כשקרא המזכיר באוזני את הדוח הרשמי של שר־המלחמה — שברור שלא היה מדויק מנקודת ראות הייררכית — חשבתי כל הזמן על הצבא שלנו, כיצד אוכל להכניס משמעת, ועם זאת אוכל למנוע מעשים לא אנושיים כאלה.

בערב באופרה, ״טאנהוֹיזֶר״.

גם לנו יהיו אולמות תאטרון מפוארים כאלה, הגברים בפראק, הנשים בהידור ככל האפשר. כן, אני רוצה להשתמש בַלוּקסוּס של היהודים, כמו בכל יתר הדברים.

בַּהקשר הזה שוב נתתי את דעתי לתופעה של ההמון.

הנה הם יושבים מצופפים שעות ארוכות, ללא ניע, באי־נוחות גופנית! לשם מה? לשם דבר לא־מוחשי מן הסוג שהירש אינו מבין: לשם צלילים, לשם מוזיקה ותמונות!

Accessibility Statement

P. 58

Enter Search Keyword

Select Language:

Type

Select Books / Diaries: