Herzl-Online

English
עבריתDeutsch
Diary 1

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

Frei und anständig  dadurch, dass die Führer dieser Be­wegung — ich vor allen — Juden bleiben und als Juden den Uebertritt zur Mehrheitsreligion propagiren. Am helllichten Tage,  Sonnta an Sonntagen um zwölf Uhr, sollte in feierlichen Aufzügen unter Glocken= geläute der Uebertritt stattfinden in der  Stefanskirche. Nicht verschämt, wie es Einzelne bisher gethan, sondern mit stolzen Geberden. Und dadurch, dass die Führer  selbst Juden blieben, das Volk nur bis zur Kirchenschwelle  führten und  geleiteten und selbst draussen blieben, sollte ein Zug grosser Aufrichtigkeit das Ganze erheben. Wir Standhaften hätten  (xx) die Grenzgeneration gebildet. Wir blieben noch beim Glauben unserer Väter. Aber unsere jun­gen Söhne sollten wir zu Christen machen, bevor sie ins Al­ter der eigenen Entschliessung kämen, wo der Uebertritt wie Feigheit oder Streberei aussieht. Ich hatte mir das Alles wie gewöhnlich bis ins Geästei der Einzelheiten ausgedacht, sah mich auch schon im Verkehr mit dem

Free and honorable by virtue of the fact that the leaders of this movement—myself in particular—would remain Jews and as such would propagate conversion to the faith of the majority. The conversion was to take place in broad daylight, Sundays at noon, in Saint Stephen’s Cathedral, with festive processions and amidst the pealing of bells. Not in shame, as individuals have converted up to now, but with proud gestures. And because the Jewish leaders would remain Jews, escorting the people only to the threshold of the church and themselves staying outside, the whole performance was to be elevated by a touch of great candor.

 

We, the steadfast men, would have constituted the last generation. We would still have adhered to the faith of our fathers. But we would have made Christians of our young sons before they reached the age of independent decision, after which conversion looks like an act of cowardice or careerism.

 

As is my custom, I had thought out the entire plan down to all its minute details. I could see myself dealing with the 

חופשי ומכובד — בכך שמנהיגיה של התנועה הזאת, ובראש ובראשונה אני, יישארו יהודים, וכיהודים יטיפו למען מעבר אל דת הרוב. לאור היום, בימי א׳ בצהריים, תיעשה ההמרה בכנסיית שטֶפַן הקדוש, בתהלוכות חגיגיות ובצלצול פעמונים. לא באורח מבויש, כדרך שעשו זאת יחידים עד עכשיו, כי אם בגאווה. ואילו בכך שהמנהיגים ימשיכו להיות יהודים, ילוו את הציבור רק עד מפתן הכנסייה והם עצמם יישארו בחוץ, בכך יתעלה כל המעמד הזה לרמה של כֵּנות רבה.

אנו, האיתנים, היינו אמורים להיות דור־הגבול. היינו ממשיכים לאחוז באמונת אבותינו. ואולם את בנינו הצעירים היינו עושים לנוצרים, לפני שיעמדו על דעתם, לפני הגיל שבו ההמרה נראית מורך לב או קרייריזם.

כל זאת ציירתי לעצמי, את הכול, כדרכי, עד פרטי הפרטים. אף דימיתי את עצמי בא בדברים עם

Accessibility Statement

P. 9         
Accessibility by WAH