Herzl-Online

English
עבריתDeutsch
Diary 2

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

Dieser Vergleich freute mich sehr, denn ich erkannte das Plastische meiner Idee. Bei Jochsberger wieder las ich den Schluss. Die Verpflanzung des Adels missfiel Beiden. Dagegen fanden sie das gelbe Band der Judenehre poetisch schön. Ich werde also den Adel fallen lassen. Auch gegen die Schlussapostrophe wandte sich Güdemann, wie Meyer Cohn natürlich auch. Wir kamen zu dem Resultat, dass die Rede nicht an die Rothschilds kommen dürfe, die niedere schnöde eigensüchtige Menschen seien. Es müsse die Bewegung gleich ins Volk hinausgetragen werden, und zwar in Form eines Romans. Vielleicht werde die Anregung ver= standen werden und eine grosse Be= wegung hervorrufen. Ich bin zwar der Ansicht, dass ich den Plan verderbe, indem ich ihn veröffentliche. Aber ich muss mich fügen. Allein kann ich den Plan nicht ausführen. Ich muss Güdemann und M[eyer] Cohn

This simile pleased me greatly, for it made me realize the plastic force of my idea.

 

Back at Jochsberger’s I read the concluding section. The  re-installation of a nobility displeased both of them. On the other hand, they saw poetic beauty in the yellow ribbon as a mark of Jewish honor. Accordingly, I shall drop the idea of a nobility.

 

Güdemann also objected to the final apostrophe, and, naturally, so did Meyer-Cohn.

 

We came to the conclusion that the Address must not reach the Rothschilds, who are mean, despicable egotists. The idea must be carried straight to the people, and in the form of a novel.

 

Perhaps, so we thought, the stimulus will take effect and lead to the creation of a great movement.

 

Of course, I am of the opinion that I would spoil the plan by making it public, but I have to comply. I can’t carry it out all by myself. I must believe Güdemann and M.-Cohn when they tell me that the “big Jews” will have nothing to do with it.

המשל הזה הסב לי נחת, כי גיליתי בו את הפלסטיות שברעיון שלי.

שוב אצל יוֹכסבֶּרגֶר, קראתי שם את הסוף. העברת האצולה לא נשאה חן בעיני שניהם.

לעומת זאת, בסרט הצהוב של כבוד־היהודים ראו משום פיוט. אניח אפוא לעניין האצולה.

גידֶמן התנגד גם לפנייה שבסיום, וכמוהו מאיֶר־כוֹהן.

הגענו לידי סיכום שאין להביא את הנאום לפני הרוטשילדים, שהם אנשים שפלים, רודפי בצע ואנוכיים. צריך להוביל את התנועה מיד אל תוך העם, ובצורה של רומן. אולי יבינו את הגירוי ותתחולל תנועה גדולה.

אמנם אני סבור שאפגע בתוכנית אם אפרסם אותה, אבל עלי לקבל את הדין. לבדי לא אוכל להגשים את התוכנית. אני חייב להאמין לגידֶמן ולמאיֶר־כוֹהן כשהם אומרים לי שאי־אפשר לגייס את "הגדולים" לעניין.

Accessibility Statement

P. 91         
Accessibility by WAH