Herzl-Online

English
עבריתDeutsch
Diary 1

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

Erzbischof von Wien, stand in Gedanken vor dem Papst – die sehr bedauerten, dass ich nur zur Grenzgeneration gehören wollte – und liess dieses Schlagwort der Racenvermischung durch die Welt fliegen. Bei der ersten Gelegenheit des münd= lichen Verkehrs wollte ich die Herausgeber der N[euen] Fr[eien] Presse für den Plan gewinnen. Früher schon hatte ich ihnen von hier aus einen Rath gegeben, den sie zum Schaden der liberalen Partei in Oestreich nicht befolgten. Nämlich ungefähr ein Jahr be­vor die Wahl= reformbewegung der Socialisten  (xx) acut wurde, empfahl ich, sie sollten im Weihnachtsartikel plötzlich das allgemeine Wahlrecht fordern. Dadurch könnten die Liberalen den verlorenen festen Boden im Volk, in der intelligenten Arbeiterschaft wiedergewinnen. — Die Wahl= reformbewegung kam dann von aussen an sie heran und sie nahmen dazu keine glückliche Stellung. Ich hatte allerdings bei den Leitartiklern keine rechte Auto­rität; sie hielten mich nur für einen Plauderer und Feuilletonisten.  

Archbishop of Vienna; in imagination I stood before the Pope—both of them were very sorry that I wished to do no more than remain part of the last generation of Jews—and sent this slogan of mingling of the races flying across the world.

 

As soon as I had an opportunity to discuss the matter with them, I intended to win over to this plan the publishers of the Neue Freie Presse. From Paris I had previously given them some advice which, to the detriment of the Liberal Party in Austria, they did not follow. About a year before the Socialists' drive for electoral reform became acute, I recommended that the Christmas editorial should suddenly demand universal suffrage. In this way the Liberals could regain the solid ground they had lost among the people and the intelligent elements in the working-class. Subsequently, the agitation for electoral reform reached my publishers from the outside, and their stand on it was not a felicitous one.

 

It is true that I had no real authority with the editorial writers; they regarded me only as a talker and a writer of feuilletons.

 

Thus Benedikt, too, rejected my idea about the Pope when I spoke with him about it here in Paris, as Bacher had earlier rejected my idea concerning universal suffrage.

 הארכיבישוף של וינה, במחשבותי עמדתי לפני האפיפיור — אלה הצטערו מאוד שאני מבקש להשתייך רק לדור־הגבול — ושילחתי לעולם את הסיסמה הזאת של עירוב גזעים.

 

בהזדמנות ראשונה של שיחת פנים אל פנים התכוונתי לרכוש את לבם של המו״לים של Neue Freie Presse [אדוארד פאכר ומוריץ בנדיקט], לתוכנית. עוד קודם השאתי להם עצה מכאן, והם לא נענו לה, והדבר היה לרועץ למפלגה הליברלית באוסטריה. כלומר, כשנה לפני שהיתה התנועה לתיקון שיטת הבחירות של הסוציאליסטים לעניין בוער, הצעתי שבמאמר הראשי של [גליון] חג המולד יתבעו באורח לא צפוי את זכות הבחירה לכול. 

 

בכך היו יכולים הליברלים לשוב ולרכוש להם את האחיזה שאבדה להם בעם, בקרב שכבת הפועלים האינטליגנטים. ואולם התנועה לרפורמה בשיטת הבחירות נחתה עליהם אחר כך מבחוץ, והם לא השכילו לנקוט עמדה מוצלחת כלפיה. 

 

ואולם הייתי חסר סמכות של ממש בעיני כותבי מאמרי המערכת; הם ראו בי מרבה־ להג ופלייטוניסט.

Accessibility Statement

P. 10         
Accessibility by WAH