תיאודור הרצל מעביר את מקום הכינוס של הקונגרס הציוני הראשון ממינכן לבאזל עקב התנגדות הקהילה היהודית לארח את האירוע. הקונגרס עובר בהצלחה גדולה וזמן קצר לאחר מכן מועלה המחזה שכתב, "הגטו החדש", בהצגות בכורה בווינה ובברלין. בד בבד עם ההצלחה מתפרסם מאמר עוין המציג את הרצל כדו־פרצופי, אך הוא לא נרתע ויוצא לשתי נסיעות חשובות לברלין, שם הוא פועל להקמת בנק ציוני.
הרצל מנהל שיחות דיפלומטיות עם אישים בעלי השפעה בקונגרס הציוני השני בבאזל, זאת כדי להעניק תנופה לתנועתו ההולכת ומתרחבת. הוא נפגש עם שגריר עות'מאני בברלין, עם הדוכס הגדול פרידריך פון באדן (Grand Duke Friedrich of Baden), עם שגריר גרמניה בווינה, עם הרוזן פיליפ אוילנבורג (Earl Philip Eulenburg) ועם שר החוץ הגרמני, ברנהרד פון בילוב (Bernhard von Bülow). במהלך פגישות אלה נדונו גם התוכניות לקראת פגישתו הצפויה עם הקיסר הגרמני כאשר יבקר בקונסטנטינופול ובפלסטינה.
הרצל מרבה לנסוע לערים מרכזיות באירופה, בהן פריז, לונדון, האג, אמסטרדם וברלין, כדי לקדם את העניין הציוני בעולם.