תיאודור הרצל מקיים פגישות תכופות עם ראש ממשלת אוסטריה, ארנסט פון קרבר (Ernest von Kerber), שבהן משתתפים אישים בעלי השפעה על ענייני כספים באימפריה העות'מאנית.
הרצל פועל להשגת צ'רטר להתיישבות בארץ ישראל וכן לקבל את אישורו של הסולטאן לכך. הוא נוסע לפריז ומשם ללונדון. בלונדון הוא נפגש עם הפדרציה הציונית הבריטית ומשתתף בקונגרס הציוני הרביעי.
הוא נפגש עם ארמין ואמברי (Ármin Vámbéry) ומגייס אותו כיועץ דיפלומטי באימפריה העות'מאנית. ואמברי מבטיח להרצל שהסולטאן ייפגש אתו בתקופה הקרובה.
הרצל פונה ליעקובוס קאהן לשם קבלת הלוואה בסך 700,000 לירות, שחשיבותה רבה בנוגע להסכם המתגבש עם האימפריה העות'מאנית. הוא דן עם קרבר בהוצאה לאור של עיתון שיתמוך בממשלה. התוכנית לקבלת ההלוואה העות'מאנית נכשלת והרצל נאלץ לנסוע שוב לפריז וללונדון. הוא מנסה לארגן פגישה עם הלורד רוטשילד ללא הצלחה, אך הוא נפגש עם ליידי באטרסאה (Lady Battersea), בת דודתו של רוטשילד, בביתו של ישראל זנגוויל.
הרצל ממשיך להתכתב עם פעילים ציונים ברחבי העולם כדי להשיג התערבות פרלמנטרית נגד הגבלות ההגירה לפלסטינה. הוא שוקל להעביר את מוקד פעילותו ללונדון, אך בסופו של דבר מוותר על כך.
יומן זה מסתיים בקביעת מועד לפגישה בין הרצל לסולטאן העות'מאני.