תיאודור הרצל נוסע לקונסטנטינופול, שם הוא נפגש עם נציגי השלטון העות'מאני. בפגישה עם הסולטאן עבדול חמיד השני (Abdul Hamid II), הרצל מקבל ממנו את אות מסדר המג'ידיה (Grand Cordon of Mejidiye). הרצל מבקש לשוחח עם פרידריך הדוכס מבאדן כדי לקבל את אישורו של הצאר.
הרצל ממשיך במסעותיו לפריז וללונדון, ונפגש עם סר פרנסיס מונטיפיורי (Sir Francis Montefiore) ועם אישים נוספים בעלי השפעה כדי לגייס כספים עבור הצ'רטר. מאמצים אלה מופנים גם כלפי יהודי אמריקה, כדי לזכות בתמיכה רחבה יותר.
הרצל נופש באלט-אוסזה (Altaussee) וממשיך לטפל בעניינים דחופים, כמו הקמת "הסיעה הדמוקרטית", המתגלה ככוח אופוזיציוני בתוך הקונגרס הציוני. בקונגרס הציוני החמישי בבאזל מתקבלות החלטות גורליות, נשמע נאום שנוי במחלוקת של מקס נורדאו ונוסדת קרן קימת לישראל (קק"ל). הדיונים בין הצירים מגיעים לשיאם בקבלת חוקה חדשה להסתדרות הציונית. בנק אוצר התיישבות היהודים מגייס כסף ונוסד באופן רשמי.
הרצל מעורב בדיונים ומוזמן חזרה לקונסטנטינופול, כחלק מהמאמצים הדיפלומטיים לקידום המטרה הציונית.