תיאודור הרצל נוסע לקונסטנטינופול, שם הוא נפגש עם הסולטאן העות'מאני עבד אל־חמיד השני בנוגע לצ'רטר ומפרסם את הפגישה עם הסולטאן בחוגים ציוניים שונים. במינכן הוא נפגש עם הבנקאי בנו רייטלינגר (Benno Reitlinger) ומספר לו על ההצעה העות'מאנית להגירה יהודית לאסיה הקטנה ולמסופוטמיה, הצעה שנראית לרייטלינגר יקרה ומסוכנת מדי. העיתונאי לאופולד גרינברג (Leopold Greenberg) מציע להרצל להופיע בפני הוועדה המלכותית להגירת זרים בלונדון.
הרצל מודיע לסולטאן על זמינותם של שלושה מיליון פרנק ומקבל ממנו אישור לתוכנית רובייה (Rouvier). בעקבות זאת מתנהלת התכתבות עם פקידים עות'מאני בנוגע לעסקה. למרות התנגדותם של אחדים מחברי הוועד הפועל, ובייחוד מנחם אוסישקין, הרצל מאשר רכישת שלושה מכתבי אשראי להפקדה בבנקים עות'מאניים.