תיאודור הרצל פונה לסופרת הפולנייה פאולינה קורבין פיאטרובסקה (Pauline Korvin Piatrowska) בבקשה שתסייע לו להיפגש עם הצאר הרוסי. במהלך שהותו בלונדון הרצל מציג את תוכניתו להתיישבות יהודית בקפריסין ובחצי האי סיני, כולל אל-עריש, בפני השלטונות הקולוניאליים הבריטיים. מאמצים אלה מלווים בפגישות עם נתנאל מאיר רוטשילד ועם משרד החוץ הבריטי.
לאחר הוועידה הציונית השנתית בווינה, מצבו הבריאותי של הרצל מידרדר והוא נוסע להחלים באדלך (Edlach). נציגו בלונדון, לאופולד גרינברג, זוכה בתמיכתם של הלורד קרומר (Lord Cromer) ושל ראש ממשלת מצרים בוטרוס גאלי פאשה (Boutros Ghali Pasha) ובריטניה נערכת לשיגור משלחת מצומצמת לאל-עריש כדי להעריך את התנאים והסיכויים להתיישבות יהודית שם. הרצל מעלה רעיונות להשקיית אדמת המדבר במי הנילוס.
הרצל מגיע לפריז וללונדון כדי לקיים פגישות שחשיבותן מרובה. בפריז הוא משתף פעולה עם מקס נורדאו, עם לאופולד גרינברג ועם אלכסנדר מרמורק כדי לגבש את עמדתו ביחס ליוזמת הממשלה הבריטית ולתכנן דרכי פעולה עתידיות.
בלונדון הרצל מתחיל בהכנות ליציאת משלחת לאל-עריש: הוא נפגש במשרד החוץ עם הלורד רוטשילד ועם סר תומאס סנדרסון (Sir Thomas Sanderson), תת־מזכיר המדינה לענייני חוץ, מציע את משתתפי המשלחת ומסלול אפשרי, ובכך מניח את היסודות לעבודתה העתידית.