החלק הראשון
14 במאי 1903 – 30 ביולי 1903:
בחלקו הראשון של היומן ישנה התכתבות סביב הדיונים בלונדון ומחשבות ראשוניות על מוזמביק כאתר אפשרי להתיישבות יהודית. תיאודור הרצל פועל כדי להיפגש עם הצאר הרוסי ומבקש את תמיכתם של שר הפנים הרוסי ויאצ'סלב פלבה (Wenzel von Plehve) ושל פעילת השלום ברטה פון זוטנר (Bertha von Suttner). הוא נפגש גם עם שגריר פורטוגל בווינה, מיגל דה פאראטי (Miguel de Paraty). הרצל מודיע לצדוק קאהן וללורד רוטשילד על כישלון תוכנית אל-עריש ומביע צער על פוגרום קישינב. הוא מחדש את המשא ומתן עם בריטניה, מגיש מחדש תוכניות לקונסטנטינופול ותומך בצ'רטר למסופוטמיה. ממשלת בריטניה מוכנה לשקול בחיוב את רעיון הצ'רטר. לנוכח האתגרים ברוסיה וקריאתו של פלבה לדיכוי הארגונים הציוניים במדינה, הרצל מבקש את עזרתה של פאולינה קורווין־פיוטרובסקה (Pauline Korvin-Piatrovska) בפתיחת דלתות בממשל הרוסי. המחלוקות הדיפלומטיות מתעצמות ובמוקד הדיונים האפשרות להתיישב במזרח אפריקה, בסיני ובאל-עריש. פלבה מסכים לפגוש את הרצל.
החלק השני
11 בספטמבר 1903 – 12 בדצמבר 1903 :
בחלק השני של היומן הרצל שוהה באדלך (Edlach) ומתכתב עם אישים כמו הנסיך פיליפ אוילנבורג, הלורד נתנאל מאיר רוטשילד, הדוכס הגדול פרידריך מבאדן וארנסט פון קורבר. הרצל מעדכן את יק"א בדיוני הקונגרס הציוני השישי. תוכניותיו של הרצל משתבשות בשל מחלתה של ג'ולי והוא נאלץ להישאר באדלך. הוא מנצל את ההזדמנות לארגון המשלחת הבאה למזרח אפריקה.
הרצל מחפש אנשי קשר למלך איטליה ויטוריו אמנואלה השלישי (King Vittorio Emmanuelle III) ובמקביל מתכתב עם אישים בולטים כמו הגנרל אלכסנדר קירייב (Alexander Kirejew), פאולינה קורווין־פיוטרובסקה וויאצ'יסלב פלבה. מחלוקת מתגלעת בין הרצל ותומכיו למנחם אוסישקין וחברי הוועד הפועל הרוסים בנוגע לתוכנית מזרח אפריקה.