עמוד 102 – יומן 6

sätzlich ausdrückte. Aber auch diese Wendung

ist mir entfallen.

Ich ging dann weiter, breitete unter seinem

Kopfnicken den ganzen Plan aus. Ich glaube,

ich brachte alle Argumente vor: die sibirische

Bahn Russlands, welche eine Pandorabüchse mit

unbeka unermessbaren Uebeln für Europa sei.

The shortest line to India u.s.w. Alles, Alles.

Ich sagte endlich Er hörte mir prachtvoll zu,

manchmal mit sichtlicher Spannung u. Anstrengung,

wenn ich die complicirteren Anleiheformen be=

rührte, die wir für die Türken machen

könnten. Ich sagte endlich:

„Ich weiss nicht — bin ich so verrannt, aber

die Sache kommt mir als eine ganz natürliche

vor.“

Er sah mich mächtig an: „Mir auch! “

Bülow wandte ein: „Ja, wenn sie nur hier wollen.

Sie sollten vielleicht den Ministern....“ Er

machte mit Daumen u. Zeigefingern die Geberde

des Geldzählens. „Hier nehmen sie ja Alle.“

Der Kaiser wehrte das mit einer leichten

Handbewegung ab u. sagte:

„Es wird doch wol einen Eindruck machen

But this phrase, too, has escaped me.

I then proceeded, and unfolded the entire plan before him, accompanied by his nods. I believe I presented all the arguments: Russia’s Siberian railroad, a Pandora’s box with untold ills for Europe; the shortest line to India, etc. Everything, everything. He listened to me magnificently, at times with visible strain and effort when I touched upon the complicated forms of the loans we could arrange for Turkey. Finally I said:

“I don’t know—maybe I’m extremely stubborn about it, but the thing seems completely natural to me!”

He looked at me grandly: “To me, too!”

Bülow interposed: “Yes, if only the people here are willing; perhaps the Ministers ought to be . . “ With his thumb and index finger he made the gesture of counting out money. “Well, here they all take.”

The Kaiser rejected this with a light movement of his hand and said:

“But surely it will make an impression if the German Kaiser concerns himself with it and shows an interest in it.”

אבל גם זה נמחק מזכרוני.

המשכתי והתקדמתי, וגוללתי תוך נענועי ראש שלו את התוכנית כולה. נדמה לי שהעליתי את כל הנימוקים: הרכבת הסיבירית של רוסיה, שהיא תיבת פנדורה הטומנת רעות גדולות בשביל אירופה. The shortest line to India (הדרך הקצרה ביותר להודו) וכו'. הכול, הכול. הוא האזין לי נהדר, לפעמים מתוך דריכות ומאמץ ניכרים, כשנגעתי בצורות המִלווה המורכבות שנוכל להציע לטורקיה.

לבסוף אמרתי: ״אינני יודע – אולי אני משוכנע מעל למידה, אבל העניין נראה לי טבעי לגמרי".

הוא שלח מבט תקיף: "גם לי".

בּילוֹב התערב: "כן, אם אלה כאן רק ירצו בכך. אולי תיתן לשרים..." באגודלו ובאצבע עשה תנועות של ספירת כסף. "הרי כאן כולם לוקחים".

הקיסר דחה זאת בתנועת יד קלה ואמר:

"הלוא זה יעשה רושם אם לקיסר הגרמני אכפת מן העניין, אם הוא מתעניין בו".