עמוד 108 – יומן 8

Kaiser angezeigt war, gesprochen haben. Ich selbst

habe dieses geplant gewesene Protectorat Nie=

mandem mitgetheilt. Wenn man mich nun

desavouiren wollte, so wüsste ich nicht, wie

ich dazu komme, kalt abgespritzt zu werden.

Man würde es auch nicht verstehen, wenn

ich dann dazu schwiege, da ich ja nicht ab=

hängig bin.“ (Der Blick seiner Augen sagte

mir, dass er diese leise Andeutung verstand.)

Ich fuhr fort: „Der Empfang u. die Er=

klärungen des Kaisers in Palästina haben

nach dem Vorangegangenen meinen Er=

wartungen nicht entsprochen. Aber ich ver=

stand sofort, dass man nicht anders konnte,

dass man auf unübersteigliche Schwierigkeiten

gestossen sei, u. ich sagte mir: Da heisst

es, das Maul halten!“

Eulenburg entgegnete:

„Ich kann Sie versichern, dass Ihr damaliges

u. seitheriges Verhalten uns die grösste

Meinung von Ihrem Charakter beigebracht

hat. Ich würde auch mit Ihnen mit dem

grössten Vertrauen ohne jede Reserve über

Alles sprechen. Was damals die Schwierigkeit

I myself haven’t told anyone about this protectorate which was once planned. If they now saw fit to disavow me, I wouldn’t know what I have done to deserve this cold douche. Nor would people understand it if I kept silent about it, because, after all, I am not dependent.” (The expression in his eyes told me that he had understood this gentle hint).

I continued: “After what had gone before, the Kaiser’s reception and declarations in Palestine did not meet my expectations. But I understood at once that it couldn’t be helped, that insurmountable obstacles had been encountered, and I said to myself: ‘Now you’ve got to keep your mouth shut!’ ”

Eulenburg rejoined:

“I can assure you that your behavior at that time and since then has given us the highest opinion of your character. And I would discuss everything with you with the greatest confidence and without any reserve.

אם מתכוונים עכשיו להתכחש לי, לא אדע מדוע מגיעה לי מקלחת קרה כזאת. גם לא יבינו אם אשתוק, שהרי אינני תלוי באחרים" (מן המבט בעיניו הסקתי שהבין את הרמז החרישי הזה).

המשכתי: "קבלת הפנים והסבריו של הקיסר בארץ־ישראל לא תאמו את ציפיותַי לאחר כל מה שקדם להם. אבל הבנתי מיד שאי־אפשר אחרת, שנתקלו בקשיים שלא היה אפשר לגבור עליהם, ואמרתי לעצמי: ובכן, יש לבלום את הפה!"

אוֹילֶנבּוּרג ענה:

"אני מבטיח לך שהתנהגותך אז ומאז ועד עכשיו נטעה בנו דעה חיובית ביותר על אופייך. הרי גם אני מוכן לשוחח אתך על הכול במלוא האמון וללא כל סייג.