עמוד 109 – יומן 18

Worauf er:

„Mais les chrétiens aussi ont

été persécutés. Les premiers

chrétiens par exemple“

Ich zurück:

„Les premiers chrétiens étaient

des juifs.“

Konnten wir in der Geschichts=

philosophie nicht zusammenkommen,

so waren wir im Praktischen

umso mehr d’accord.

Er erzählte mir von der

Judenmisère in Galizien, die

er von seinem Majoratsgute

her kennt. „Ils crèvent de

faim et de misère.“

„Mais avant de mourir“ sagte

ich, „ils s’en iront aux partis

révolutionnaires.“

„Ils y sont déjà“, bestätigte er.

Er ist also für meine Lösung.

Nur, meint er, dürfe es keine

kleine oder halbe Massregel

sein. Wenn es sich nur um 100 —

200,000 Juden handle, könnten

To this he said:

“Mais les chrétiens aussi ont été persécutés. Les premiers chrétiens par example [But the Christians too have been persecuted. The early Christians, for example].”

I countered:

“Les premiers chrétiens étaient des Juifs [The early Christians were Jews].”

But if we couldn’t get together on the philosophy of history, we were all the more d'accord on practical matters.

He told me about the misery of the Jews in Galicia with which he, as a Galician land-owner, is well acquainted. “Ils crèvent de faim et de misère [They are perishing of hunger and destitution]."

“Mais avant de mourir ” I said, “ils s'en iront aux partis révolutionnaires [But before they die they will go over to the revolutionary parties].”

“Ils y sont déjà [They have already gone],” he confirmed.

So he is in favor of my solution. Only, he feels that there must be no petty or half-way measures. If it were a question of only one or two hundred thousand Jews, the Great Powers could not be stirred into action.

ועל כך אמר הוא:

“Mais les chrétiens aussi ont été persécutés. Les premiers chrétiens par example”

("אבל גם הנוצרים נרדפו. הנוצרים הראשונים למשל").

אני לוֹ: ״Les premiers chrétiens étaient des Juifs״ ("הנוצרים הראשונים היו יהודים").

גם אם לא הצלחנו למצוא שפה משותפת בפילוסופיה של ההיסטוריה, הרי בדברים המעשיים היינו דווקא d'accord (תמימי דעים).

הוא סיפר לי על מצוקת היהודים בגליציה, שהוא מכיר אותה מאחוזת משפחתו.

“Ils crèvent de faim et de misère”

("הם גוועים מרעב ומחוסר־כול").

״Mais avant de mourir״ (״אבל לפני שהם מתים״), אמרתי,

en iront aux׳ils s״

״partis révolutionnaires

("עוד ילכו אל המפלגות המהפכניות").

״Ils y sont déjà״ ("הם כבר נמצאים שם"), אישר.

הוא מצדד אפוא בפתרון שלי. ואולם, הוא אומר, אסור שהאמצעי יהיה חלקי או למחצה. אם מדובר ב־100 או ב־200 אלף יהודים בלבד, לא יעשו המעצמות הגדולות דבר למען העניין.

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

P. 109

הצהרת נגישות

הזן מילת מפתח לחיפוש

בחר שפה:

סוג

בחר ספרים / יומנים: