עמוד 11 – יומן 5

der Welt eingestellt habe. Dann

ein Versprechen: er bürge mir

dafür, dass ich es nicht bereuen

werde, wenn ich seinen Wunsch

erfülle. (Das Alles kenne ich

nun schon: seine Bitten, Drohungen,

Versprechungen.) Ich dürfe auch

auf dem Congress keine her=

vorragende Rolle spielen,

ich dürfe nicht hervortreten.

Und nach diesen schweren Attaquen,

nachdem er mit allem Druck

seiner Stellungsübermacht auf

mich zu wirken versucht hatte,

fügte er so naiv hinzu, dass es

der grösste Hohn nicht ärger

hätte machen können: „Ich will

ja keinen Gewissensdruck auf

Sie ausüben — nur insoweit

es der N[euen] Fr[eien] Pr[esse] abträglich

sein kann, dürfen Sie nichts

machen.“

Und diese Leute entrüsten

sich in Leitartikeln, wenn ein

Then a promise: he guaranteed I would not regret it if I acceded to his wish. (I know all that by now: his requests, his threats, his promises.) He also said that I must not play a prominent part at the Congress, I must not come to the fore. And after these sharp attacks, after he had tried to work on me with all the pressure of his superior position, he added so naively that the greatest mockery could not have made it any worse: “I certainly don’t want to exert pressure on your conscience—only, you mustn’t do anything to the extent that it can be injurious to the N. Fr. Pr.”

And these people wax indignant in editorials whenever a minister restricts the freedom of opinion of his officials.

אחרי זה, הבטחה: הוא ערב לי שלא אתחרט אם אמלא את רצונו (את כל זה הרי אני מכיר כבר: בקשותיו, איומיו, הבטחותיו). גם בקונגרס אל לי למלא תפקיד מרכזי, אל לי להתבלט. ואחרי כל ההתקפות הקשות האלה, אחרי שניסה להשפיע עלי מתוך הפעלת מלוא הכוח של מעמדו העדיף, הוסיף במין נאיביות, הגרועה מכל לעג: "הרי אינני רוצה להפעיל עליך לחץ מצפוני. ואולם כל עוד הדבר עלול להזיק ל־.N.Fr.Pr אסור לך לעשות זאת".

ואלה הם האנשים הזועמים במאמרי המערכת שלהם, כאשר שר כלשהו מגביל את חופש הביטוי של פקידיו.

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18