עמוד 111 – יומן 8

sei der Zionismus verloren. Erst wenn Palästina

den Russen gehörte, hätten wir keine Aussicht

mehr, es zu bekommen. Da sagte er: „Was

Sie mir da sagen, interessirt mich sehr.“

Ich erwähnte noch, dass ich vor kurzem

dem Sultan 700,000 £ zu günstigen Be=

dingungen angeboten hätte. Er sei darauf

nicht eingegangen, offenbar durch Russland

verhindert. Ich sei aber entschlossen, ihm

seine Anleihen zu verderben, wenn er mich

durchaus nicht hören wolle. Lasse er mich

aber kommen, so könnte ich ihm viel Geld

zur Verfügung stellen.

Wir hatten fünf Viertelstunden ge=

sprochen. Ich erhob mich. Er hoffte, mich

bald bei Tische bei sich zu sehen. Et

nous nous quittâmes dans les meilleurs

termes.

4 Januar [1901] Wien

Das war heute ein curioser Tag. Nur weiss

ich in dieser Abendstunde noch nicht u. werde es

wol auch noch lange nicht wissen, ob es ein

Tag sans conséquences oder ein späterhin

Only then would Zionism be lost. Only when Palestine belonged to the Russians would we have no more chance of obtaining it. At this point he said: “What you are telling me now interests me very much.”

I also mentioned that I had recently offered the Sultan £700,000 on favorable terms. He had not accepted the offer, evidently prevented by Russia. But I was determined to spoil his loans for him if he absolutely refused to give me a hearing. However, if he sent for me, I could make a great deal of money available to him.

We had talked for an hour and a quarter. I got up. He said he hoped to see me at his dinner table soon. Et nous nous quittâmes dans les meilleurs termes [and we parted on the best of terms].

January 4, Vienna

This has been a curious day today. But this evening I still don’t know, and probably won’t know for a long time, whether it has been a day sans conséquences [of no consequence] or one to be marked in red later.

ואז תהיה הציונות אבודה. אם תהיה ארץ־ישראל שייכת לרוסיה, אין לנו כל סיכוי לקבלה. ואז אמר: "מה שאתה אומר לי מעניין אותי מאוד".

עוד אמרתי, שלפני זמן קצר הצעתי לסולטאן 700 אלף לירות טורקיות בתנאים טובים. הוא לא קיבל את ההצעה. מן הסתם רוסיה עיכבה בעדו. אבל מנוי וגמור אתי לסכל את ההלוואות שלו אם לא ייאות להאזין לי. אבל אם יקרא לי לבוא, אוכל להעמיד לרשותו הרבה כסף.

שוחחנו שעה ורבע. קמתי. הוא הביע תקווה לארח אותי בקרוב לסעודה על שולחנו. Et nous nous quittâmes dans les meilleurs termes (ונפרדנו ברוח טובה ביותר).

4 בינואר [1901], וינה

היום היה יום משונה. אלא שבשעת ערב זו עדיין אינני יודע, ועוד זמן רב לא אדע, אם זה היה יום sans conséquences (חסר חשיבות) או יום שיש להדגישו בעתיד באדום בולט.

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18