עמוד 112 – יומן 8

sehr roth anzustreichender war.

Ich hatte vorgestern vom Secretär v[on] Bleyleben

eine Karte erhalten: der Ministerpräsident

bitte mich, ihn heute zu besuchen. Ich hielt

das nur für eine Antwort auf die Neujahrs

Visitekarte, die ich am Ersten abgegeben u.

schenkte der Einladung weiter keine Ge=

danken, weil meine früheren Besuche

bei Koerber immer nur auf diceria

hinausgelaufen waren. Mehr Mehr beschäftigte

mich im Nachklingen des Eulenburgschen

Gespräches diese Notiz des gestrigen Abend

blattes der N[euen] F[reien] P[resse]

Einen sonderbaren, kaum ernst zu nehmenden Vor=

schlag, einen englisch=deutschen Gebiets=

austausch betreffend, findet man in dem Artikel des

„United Service Magazine“. England solle nämlich die

seit dem Juni=Abkommen 1878 unter englischer Verwal=

tung stehende Insel Cypern für Deutsch=Ost=Afrika aus=

tauschen, und zwar um den strategischen und Handels=

werth der geplanten Cap=Kairo=Bahn, die sonst theilweise

durch fremdes Gebiet liefe und von einer fremden Macht

abhinge, für England zu sichern. Cypern sei für Eng=

land immer von zweifelhaftem Werth gewesen, und

andererseits sei wieder das dünn bevölkerte, tropische Ost=

Afrika für Deutschland nicht besonders werthvoll, während

Cypern für dasselbe eine vortreffliche Acquisition

wäre, sowol als Stützpunkt für seine Bestrebungen im

näheren Orient wie auch als eine Station auf dem langen

Wege zu seinen Besitzungen im fernen Osten. Im Falle

Deutschland einmal in die Lage käme, seine Rechte in

Kleinasien mit Waffengewalt vertheidigen zu müssen,

würde Cypern eine sehr werthvolle Operationsbasis bilden

The day before yesterday I had received a card from Secretary von Bleyleben, saying that the Prime Minister requested me to call on him today. I took this as just an answer to my New Year’s visiting card which I had left on the first, and gave the invitation no further thought, because my previous visits to Koerber had never amounted to more than dicerie [chats]. I was more concerned, as an echo of the conversation with Eulenburg, with the following notice in yesterday’s evening edition of the N. Fr. Pr.:

In an article in the United Services Magazine there is a peculiar proposal, one hardly to be taken seriously, regarding an Anglo-German exchange of territory. England is to exchange the island of Cyprus, which has been under English administration since the June agreement of 1878, for German East Africa, in order to safeguard for England the strategic and commercial value of the Cape-Cairo railroad which would otherwise in part run through foreign territory and be dependent on a foreign power. According to the article, Cyprus has always been of doubtful value to England, and on the other hand, thinly populated, tropical East Africa is not particularly valuable to Germany, while Cyprus would be an excellent acquisition for her, as a base for her aspirations in the Near East as well as a station on the long road to her possessions in the Far East.

שלשום קיבלתי גלויה מן המזכיר פוֹן בּליילֶבֶּן: ראש הממשלה מבקש שאבקר אצלו היום. התייחסתי לכך רק כאל תשובה על כרטיס הביקור שלי לשנה החדשה שמסרתי באחד בחודש, ולא הקדשתי להזמנה עוד מחשבה, כי הביקורים הקודמים שלי אצל קֶרבֶּר הסתכמו תמיד בדיבורי סרק. כמו הד לשיחה עם אוֹילֶנבּוּרג העסיקה אותי יותר הידיעה שהופיעה אתמול בגליון הערב של .N.Fr.Pr:

הצעה מוזרה, שדומה שאין להתייחס אליה ברצינות, בנוגע לחילופי שטחים בין אנגליה לגרמניה, כלולה במאמר ב־United Service Magazine. לפי הנאמר שם אנגליה תחליף את האי קפריסין, הנמצא בשליטתה מאז הסכם יוני 1878, במזרח אפריקה הגרמנית. אנגליה תעשה זאת כדי להבטיח לעצמה את הערך האסטרטגי והמסחרי של מסילת הברזל המתוכננת בין קייפּ לקהיר, שעשויה לעבור בחלקה דרך טריטוריה זרה ותהיה תלויה במעצמה זרה. ערכה של קפריסין לאנגליה תמיד היה מפוקפק. מבחינת גרמניה, לעומת זאת, אין ערך רב למזרח אפריקה דלת האוכלוסין ובעלת האקלים הטרופי, ואילו קפריסין בעבורה היא רכישה מצוינת: נקודת משען לשאיפותיה במזרח הקרוב ותחנה בדרך הארוכה אל מושבותיה במזרח הרחוק.