עמוד 116 – יומן 8

die N[eue] Fr[eie] Pr[esse]. Es ist eine Gruppe da.“

„Wer?“ frage ich. Und als er mit der

Antwort zögerte, sagte ich: „Mein Ehrenwort,

dass es unter uns bleibt.“

Da antwortete er: „Schöller!“

Das genügte mir. Er fragte mich nun, ob

ich mit dem Grafen Auersperg reden

wolle, der diese Sache vermittle. Ich er=

klärte mich dazu bereit. Nur als er er=

wähnte, dass die „Gruppe“ den Secretär

der Reichenberger Handelskammer — Karus

oder Karplus, den Namen hörte ich nicht deut=

lich — als Herausgeber haben wolle, machte

ich eine reservirte Bemerkung: ein

grösserer Journalist würde sich dazu

schwerlich hergeben, unter einem solchen

Chef zu dienen. Uebrigens wolle ich von

Auersperg vorerst das Nähere hören u.

mich dann eingehender äussern.

Wir sprachen dann von der inneren

Situation in Oesterreich. Er behauptete

amtsmüde zu sein, welchen Eindruck

er mir aber durchaus nicht machte.

Er sagte in etwas nervösem Ton: „Ich

“Who?” I asked. And when he hesitated with his answer, I said: “My word of honor that it will remain between us.”

Then he answered: “Schöller!”

That sufficed me. He now asked me whether I wished to speak with Count Auersperg who was negotiating the matter. I said I was willing. But when he mentioned that the “group” wanted to have the Secretary of the Reichenberg Chamber of Commerce—Karus or Karplus, I didn’t catch the name clearly—as the publisher, I expressed a reservation, saying that a major journalist would hardly consent to serve under such a chief. For the rest, I first wanted to hear the details from Auersperg and then express myself at greater length.

Then we spoke about the internal situation in Austria. He claimed to be tired of being in office, although he certainly didn’t give me that impression. He said in a somewhat nervous tone of voice:

"מי?" אני שואל. וכשהיסס לתת לי תשובה, אמרתי: "על דברתי, זה יישאר בינינו".

אז ענה: "שֶלֶר!"

זה הספיק לי. הוא שאל אותי אם ארצה לדבר עם הגראף אַוּאֶרשפֶּרג, המתווך בעניין. הבעתי את נכונותי לכך. רק אחרי שאמר ש״הקבוצה" רוצה שמזכיר של לשכת המסחר של רייכֶגבֶּרג – קארוּס או קארפּלוּס, לא קלטתי את השם בבירור – יהיה המו״ל, הערתי הערה של הסתייגות: עיתונאי בעל שיעור קומה אך בקושי ייאות לשרת תחת מנהל כזה. אבל רוצה הייתי תחילה לשמוע מאַוּאֶרשפֶּרג עוד פרטים, כדי שאוכל להביע את דעתי אחר־כך ביתר הרחבה.

אחר־כך דיברנו על המצב הפנימי באוסטריה. הוא טען שהוא עייף מן השררה, אך לא זה היה הרושם שהותיר בי. הוא אמר בטון קצת עצבני: