עמוד 119 – יומן 4

Palästina. Dadurch könnte man die

Finanzen regeln, Reformen durchführen

und sich nach Herstellung geordneter

Zustände jede fremde Einmischung

dauernd verbitten. Alle Finanzarrange=

ments, die vorgeschlagen werden, sind

kurzbefristete Expédients, und dienen

nur dazu, einige Börsenagioteurs zu

bereichern.

Mahmud Nedim nickte dazu sorgen=

schwer und sprach offen über den

verzweifelten Stand der Staatsfinanzen.

Das türkische Volk sei gänzlich verarmt,

man könne auch keine Steuern mehr

auflegen. Wo nichts ist hat der Sultan

das Recht verloren. Er, Mahmud Nedim

selbst, stehe vollkommen auf meinem

Standpunkt, er glaube auch, dass

es möglich (xx) wäre mit Hilfe

der Juden die Türkei zu recon=

struiren. Aber er habe keinen

Einfluss in Konstantinopel. Jede

Er meint, die Einwanderung von

Juden in Palästina könnte jeden=

In this way the finances could be straightened out, reforms carried out, and after a restoration of orderly conditions any foreign intervention could be permanently forbidden. All financial arrangements that are being proposed are short-term expédients and only serve to fill the pockets of a few stock market speculators.

Mahmud Nedim nodded uneasily to this and openly spoke about the desperate condition of the state finances. The Turkish people were utterly impoverished and no more taxes could be levied. Where there are no resources, the Sultan has lost his rights. He, Mahmud Nedim himself, completely shared my point of view; he also thought that it would be possible to rehabilitate Turkey with the aid of the Jews. But he said he had no influence in Constantinople. He thinks the immigration of Jews into Palestine could, in any case, take place only if these Jews were willing to become Turkish subjects.

כך אפשר יהיה להסדיר את הפיננסים, להנהיג רפורמות, ואחרי כינון תנאים של סדר — להימנע לאורך ימים מכל התערבות חיצונית. כל ההסדרים הפיננסיים המוצעים מפעם לפעם הם תחבולות־לשעה ואין תכליתם אלא להעשיר כמה ספסרי־בורסה.

מחמוּד נֶדים הגיב בהינד־ראש של דאגה ודיבר בגילוי־לב על המצב הנואש של אוצר המדינה. העם הטורקי מרושש לחלוטין, גם אי־אפשר להטיל עוד מסים. במָקום שאין בו כלום, אובדת סמכותו של הסולטאן. הוא, מחמוּד נֶדים בעצמו, דעתו כדעתי, גם הוא סבור שהיה אפשר לשקם את טורקיה בעזרת היהודים. אלא שאין לו השפעה בקושטא. הוא אומר שמכל מקום הגירתם של יהודים לארץ־ישראל תוכל לצאת מן הכוח אל הפועל רק אם יהיו היהודים הללו לנתינים טורקים.

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18