עמוד 12 – יומן 5

Minister die Meinungsfreiheit

seiner Beamten beschränkt.

Ich blieb natürlich unbeug=

sam. Beim Weggehen fragte

Benedikt den Schütz (der es mir

wiedererzählte) hinter meinem

Rücken ängstlich, ob er nicht

zu schroff gegen mich gewesen sei.

19 Juni[1897]

Schütz, der Mann der bons offices,

kam zu mir zu mir. Wir gingen

zusammen in die Rédaction.

Ich klagte heftig über Benedikt,

der einen Gewissensdruck auf

mich ausübe. Ich könne das nur

bis zu einer gewissen Grenze

aushalten, u. schliesslich wären

Benedikts Freunde froh,

wenn ich von der N[euen] Fr[eien] Pr[esse]

wegginge.

Schütz muss das sofort Benedikt

wiedergesagt haben.

Wirkung: hinreissendes Lächeln

Of course I remained inflexible. When I was leaving, Benedikt asked Schütz (who told it to me later) behind my back and anxiously whether he had not been too gruff with me.

June 19

Schütz, the man of the bons offices [good offices], came to see me. We walked to the office together. I complained bitterly about Benedikt who, I said, was exerting pressure upon my conscience. I could stand this only up to a certain point; and, after all, Benedikt’s friends would rejoice if I left the N. Fr. Pr.

Schütz must immediately have passed this on to Benedikt.

נותרתי כמובן איתן בעמדתי.

מיד לאחר צאתי שאל בֶּנֶדיקט בחרדה את שיץ מאחורי גבי אם לא היה תקיף מדי כלפַּי (שיץ סיפר לי זאת אחר־כך).

19 ביוני [1897]

שיץ, איש ה־bons offices (השירותים הטובים), בא אלי. הלכנו יחד אל המערכת. קָבַלתי קשות על בֶּנֶדיקט המפעיל עלי לחץ מצפוני. אוכל לשאת זאת רק עד גבול כלשהו, אמרתי, ובעצם ידידיו של בֶּנֶדיקט ישמחו אם אצא מ־.N.Fr.Pr.

שיץ בוודאי חזר על כך מיד באוזני בֶּנֶדיקט.