עמוד 125a – יומן 10

30 März [1902]

Im ersten Augenblicke berührte mich

dieser Brief unangenehm. Nachdem ich ihn

überschlafen, finde ich ihn nicht so schlimm.

Izzet scheint demnach auf meiner Seite

zu sein, Tahsin aber gegen mich.

Darüber will ich Vámbéry zur Rede stellen.

Péra, le 30 Mars 1902

Cher Monsieur

Je viens attirer votre attention

spéciale sur le fait suivant:

Me trouvant en visite avant hier

chez 48, après avoir causé de choses indif=

férentes, j’ai été interpellé par lui de

la façon la plus narquoise sur ce que

vous avez fait avec 125 et le grand maître

des cérémonies. Je lui ai répondu que vous

ne m’aviez pas entretenu à ce sujet et que

j’ignorais complètement ce que vous aviez

fait avec eux; mais que dans tous les cas

si quelque chose se faisait ce ne serait jamais

sans lui, 48.

Il a effleuré un sourire qui en disait

long. J’ai cru déméler qu’il était satisfait

que les deux autres n’aient pas réussi et que

lui n’était peut-être pas étranger à cet échec.

Je me trompe peut-être, mais faut-il encore

que vous m’indiquiez de quelle façon je

dois me comporter avec lui la prochaine

fois que je le verrais. J’y attache

un intérêt qui ne doit pas vous échapper

sans doute et si une impression désagréable

subsiste chez lui, il faut s’ingénier à la faire

dissiper. Ce sont des caractères rentrés qui tiennent

rancune de la moindre des choses.

363 est furieux contre Rouvier. Je tiens le

renseignement de l’Ambassade d’Allemagne.

363 avait fait appeler au Palais M[onsieur] Rouet, premier

drogman de l’Ambassade de France, pour lui

demander ce que signifiait l’attitude de M[onsieur] Rouvier

qui imposait de nouvelles conditions, telle que

l’exclusion des emprunts Priorité douanes et Pêcheries

du projet de conversion et unification. 363 a

exprimé le désir de revoir M[onsieur] Constans qui

a été reçu hier en audience.

Le temps m’a manqué de recueillir la

moindre information. Si j’apprends quoique

ce soit je m’empresserai de vous en informer.

Veuillez accepter, cher Monsieur, mes bien

sincères salutations

E Crespi

Péra, March 30,1902

Dear Sir:

I should like to direct your special attention to the following circumstance:

The day before yesterday, while I was calling upon 48 [Tahsin], after talking about indifferent matters, he called upon me, in the most bantering way, to tell him the truth about what you did with 125 [Izzet] and the Grand Master of Ceremonies, I answered that you had not discussed the subject with me and that I was completely ignorant of what you had done with them, but that in any case, if anything was brewing it could never be without him, 48.

He broke into a smile that spoke volumes. I believed I could infer that he was satisfied that the other two had not succeeded and that he was perhaps not wholly innocent of their defeat. Perhaps I am wrong, but is it still necessary for you to indicate to me how I ought to behave toward him the next time I see him. I attach an interest to this that should, no doubt, not escape you; and if he has an unpleasant impression, I must exercise my wits to overcome it. These are secretive personalities who cherish spite over the least thing.

363 is furious with Rouvier. I have the information from the German Embassy.

363 had M. Rouet, First Dragoman of the French Embassy, summoned to ask him what M. Rouvier meant by imposing new conditions, such as the exclusion of Priority loans, Customs, and Fisheries from the consolidation and unification project. 363 expressed the desire to receive M. Constans, who had been received in audience yesterday.

I haven’t had time to collect the least information. If I learn anything whatever, I shall hasten to inform you of it.

With my sincere greetings, Crespi.

פֶּרָה, 30 במארס 1902

אדון יקר,

אני מביא לתשומת לבך המיוחדת את העובדה שלהלן:

בביקורי שלשום אצל 48 (טאחסין), אחרי ששוחחנו על כל מיני דברים של מה־בכך, פנה אלי לפתע בעוקצנות רבה ושאל על מה שעשית עם 125 (איזֶט) ועם ראש הטקס [איבּרָהים]. עניתי לו שלא שוחחת אתי על הנושא הזה ושאינני יודע דבר על מה שאולי עשית אתם; אך מכל מקום, אם ייעשה דבר־מה, לעולם לא ייעשה בלעדיו, 48 [טאחסין].

הוא חייך חיוך רב משמעות. דומני שיכולתי להבין מכך שהוא שבע רצון ששני האחרים לא הצליחו ושהוא אולי לא היה זר לגמרי לכישלון הזה. אולי אני טועה, אבל עדיין חשוב שתבהיר לי כיצד להתנהג כלפיו כשאראה אותו בפעם הבאה.

אני רואה בכך עניין שללא ספק אינו נעלם מעיניך, ואם נותר אצלו רושם לא־נעים צריך לעשות מאמץ להפיג אותו. אלה טיפוסים הממעטים לדבר, הנוטרים טינה על כל דבר קטן.

363 [הסולטאן] זועם על רוּביֶה. ידיעה זו קיבלתי משגרירות גרמניה. 363 [הסולטאן] זימן לארמון את מר רוּאֶה, המתורגמן הראשון של שגרירות צרפת, כדי לשאול אותו מה פירוש עמדתו של מר רוּביֶה שהעמיד תנאים חדשים, כגון לא לכלול את ההלוואה [הישנה] המבוססת על העדפות מכס ועל דַיג בהסדר ההמרה והאיחוד [של החוב הציבורי]. 363 [הסולטאן] הביע את רצונו לשוב ולראות את מר קוֹנסטאן, וזה התקבל אתמול לריאיון.

חסר היה לי זמן לאסוף ידיעות כלשהן. אם ייוודע לי דבר מה, ולוּ הקטן ביותר, אודיע לך מיד. קבל נא, אדוני, את ברכותי הכנות