עמוד 130 – יומן 8

ins Privatleben gegriffen u. Alles an dem Menschen

ruinirt.Dazu trug auch die Fürstin sehr viel

bei. Sie hatte eine unerschöpfliche Beredsam=

keit, u. wenn sie auf Jemanden ihren Hass

geworfen hatte, so redete sie auf den Fürsten

so lange ein, bis auch er ganz voll davon

war. Seinem Hass liess er immer die Zügel

schiessen, u. nur wenn es sich um den Staat

handelte, also auch um Bismarcks eigene Exis=

tenz, bändigte er diese seine Leidenschaft.

(xx) Es trug zu seinen Entschlüssen auch bei,

ob er an dem Tage zwei Gänseleberpasteten

oder nur eine gegessen hatte, ob er eine

ganze Flasche Cognac oder nur eine halbe

getrunken hatte. (xx) Gegen mich waren sie

ja Beide gütig, u. erst als ich mich nach

Bismarcks Entlassung zum Kaiser schlug,

waren sie auch gegen mich. Es war ja so,

dass wer ihnen nicht in die moralische

u. auch körperliche Verbannung folgte, von

ihnen als Feind angesehen wurde. Ich aber

hielt mich an den Kaiser.“

(Parbleu! dachte ich mir im Stillen.)

„Und als er entlassen war, da bediente

Then he struck at his private life and ruined everything about the man. The Princess also contributed a great deal to this. She was of an inexhaustible eloquence, and if anyone had incurred her hatred, she kept urging the Prince on until he too was quite possessed by it. He always gave free rein to his hatred, and only when the State, and thus Bismarck’s own existence, was involved, did he bridle this passion of his.

“It also affected his decisions whether on a given day he had eaten two pâtés de foie gras or only one, whether he had drunk a whole bottle of cognac or only half a bottle. Both of them were kind to me, and only when, after Bismarck’s dismissal, I went over to the Kaiser were they against me too. It was this way: anyone who did not follow them into moral exile, and physical exile as well, was regarded as an enemy by them. As for me, I stood by the Kaiser.”

(Parbleu [Aha]! I secretly thought to myself.)

הוא פגע בחייו הפרטיים של האיש והחריב אותו כולו. סייעה בזה הרבה מאוד גם הנסיכה אשתו. היא ניחנה בכושר דיבור לא־אכזב, וכאשר הפליאה במישהו את שנאתה, שפכה דברים באוזני הנסיך עד שנתמלא גם הוא שנאה. מעולם לא בלם את שנאתו, ורק כשהיה מדובר בענייני המדינה, כלומר גם בקיומו של ביסמארק עצמו, ריסן את הדיבוק הזה.

אם אכל באחד הימים שתי מנות של פשטידת כבד־אווז או רק אחת – גם זה השפיע על החלטותיו, או אם שתה בקבוק קוניאק שלם או רק חצי. אשר לי, שניהם היטיבו אתי, ורק אחרי פיטוריו של ביסמארק, כשדבקתי בקיסר, היו גם נגדי. כך נהגו: מי שלא הלך אחריהם לגלוּתם המוסרית והפיזית, ראו בו אויב. אבל אני דבקתי בקיסר".

(אהה! אמרתי בלבי.)

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18