עמוד 133 – יומן 8

zu unvorsichtig gesprochen? On a toujours

les qualités de ses défauts, diesmal scheint

das Umgekehrte gewesen zu sein. Einem öster=

reichischen Hofrath u. Cavalier darf man

keine weiteren Perspectiven eröffnen,

das macht ihn stutzig, misstrauisch.

Ich habe jetzt das Gefühl, dass ich auf

Au[er]sp[er]g nicht den richtigen Eindruck gemacht

habe. Das Gefühl ist ähnlich, wie einst bei

Bülow, wo es mich auch nicht täuschte.

Vielleicht war der Fehler, dass ich ihm

von den abgelehnten Compensationen beim

Badenischen Antrag erzählte. Vielleicht denkt

er sich, dass ich diesmal die Compen=

sationen annehmen würde. Vielleicht er=

schrickt er vor dem grossen Vortheil, den

die Sache mir bietet. Vielleicht haben

sie einen anderen Chef in petto u.

möchten den Juden wol benützen aber

ihm keine Stellung geben.

Andererseits sah es aber doch seriös

aus, dass sich die „Gruppe“ eine zweijährige

Zahlfrist ausbedingen will.

Wieder nicht seriös, dass sie 700,000 fl. be=

Did I say too much, speak too incautiously? On a toujours les qualités de ses défauts [one always has the virtues of one’s defects]; this time it seems to have been the reverse. To an Austrian Privy Councillor and aristocrat one mustn’t open any wider perspectives; that disconcerts him and makes him suspicious.

I now have the feeling that I didn’t make the right impression on Auersperg. My feeling is similar to the one I had with Bülow long ago, and I wasn’t mistaken that time either.

Perhaps my mistake was in telling him about the compensations I rejected when Badeni made me an offer. Maybe he thinks that this time I would accept the compensations. Perhaps he is frightened at the great advantage the proposition offers me. Maybe they have another chief in petto [in prospect] and want to use the Jew all right, but don’t want to give him a job.

On the other hand, the fact that the “group” wishes to stipulate a two-year period for payment did appear to be on the level.

But not on the level that they should let me have 700,000 guilders when I said that I could manage with half a million.

האם דיברתי יותר מדי, האם לא נזהרתי בדיבורי? On a toujours les qualités de ses défauts (לעולם אתה נהנה מן המעלות של חסרונותיך), ואילו הפעם ההפך הוא שקרה. לפני יועץ־חצר ואביר אוסטרי אין לפתוח אופקים רחבים, זה מביך אותו, מעורר בו חשדות.

אני מרגיש עכשיו שלא עשיתי את הרושם הרצוי על אַוּאֶרשפֶּרג. הרגשה דומה לזו שהיתה לי לפנים אצל בּילוֹב, וגם אז לא טעיתי בה.

אולי שגיתי כשסיפרתי לו על דחיית התגמול בהצעתו של בּאדֶני. אולי הוא סבור שהפעם אסכים לקבל תגמול. אולי נבהל מן התועלת הגדולה שהדבר יביא לי. אולי יש להם עורך אחר in petto (בעין) וברצונם להשתמש בַּיהודי, אך לא להפקיד עמדה בידו. מצד אחד העניין בכל זאת נראה רציני, כי "הקבוצה" רצתה להשיג תקופה של שנתיים לפריסת התשלום.

אך מצד אחר, שוב, לא רציני, כי אישרו 700 אלף גוּלדֶן, אף שהודעתי שאני יכול להסתדר עם סכום של חצי מיליון.