עמוד 136 – יומן 6

ich unverzüglich nach Europa zurückkehren

müsse, Dienstag gehe mein Schiff.

Die Herren hatten Angst vor dem Forciren

der Sache. Sie kennen meinen Grund nicht:

dass ich sofort nach der Audienz das Land

verlassen will, bevor die Türken zur Be=

sinnung kommen u. mir möglicherweise Ver=

legenheiten bereiten.

Nun ist das verpasst. Vor nächstem Dienstag

geht kein sicheres Schiff ab nach Port Said ab, u.

ob es eine gelegentliche Verbindung gibt, mit

der wir bis Samstag in Port Said oder Alexan=

drien sein können, ist höchst zweifelhaft.

Es war ein grosser Fehler, dass ich mich

abbringen liess.

Ueber Nacht ist mir eingefallen, die Photographien

der Colonien dem Kaiser zu schicken u. ihn

bei der Gelegenheit an die Audienz zu er=

innern. Ich habe jetzt weggeschickt, um einen

kostbaren Stoff als Hülle für die Bilder

kaufen zu lassen. Wolffsohn wird das

Packet zu Eulenburg bringen, dem ich

schreibe:

„Ew. Excellenz beehre ich mich ganz ergebenst,

The gentlemen were afraid of forcing the pace. They don’t know my reason: I want to leave the country immediately after the audience, before the Turks regain their senses and perhaps make trouble for me.

Now the chance is lost. There won’t be a safe vessel sailing for Port Said before next Tuesday, and it is highly doubtful whether there is a chance connection which would enable us to be in Port Said or Alexandria by Saturday.

I made a great mistake in letting myself be dissuaded.

Overnight it occurred to me to send the Kaiser some photographs of the colonies and take this opportunity to remind him of the audience. I have now sent out someone to buy a piece of costly fabric as a covering for the pictures. Wolffsohn will take the packet to Eulenburg, to whom I am writing the following note:

"I have the profound honor to hand Your Excellency

האדונים פחדו מפני האצת העניין. הם אינם יודעים מה מניע אותי: אני רוצה לעזוב את הארץ מיד אחרי הריאיון, לפני שיספיקו הטורקים להתעשת ויגרמו לי, אולי, צרות.

עכשיו הוחמצה האפשרות הזאת.

לפני יום ג׳ הבא אין בעין אונייה היוצאת לפורט סעיד, וספק רב אם תזדמן תחבורה כלשהי שתביא אותנו עד יום שבת לפורט סעיד או לאלכסנדריה.

זו היתה טעות גדולה שנשמעתי להם.

בלילה עלה בדעתי לשלוח לקיסר את התצלומים של המושבות ולהזכיר לו בתוך כך את עניין הריאיון. שלחתי עכשיו מישהו לקנות אריג יקר לעטיפת התמונות. וולפסון יביא את החבילה לאוֹילֶנבּוּרג, בליווי הדברים האלה:

״אני מתכבד, הוד מעלתך, לשלוח לך