עמוד 136 – יומן 8

aber nicht einmal eine pneumatische Karte

mit Rendezvous für morgen geschickt hat, sind

meine schwärzesten Befürchtungen gerechtfer=

tigt. Adieu, Freiheit! Adieu, Selbstständigkeit!

Ich muss weiter Sklave der N[euen] F[reien] P[resse] bleiben.

Indessen habe ich mich im Laufe des

Abends calmirt. Dazu trug Crespis gestern

eingetroffener Brief bei, den ich in der

Spannung der letzten 24 Stunden nur

flüchtig überblickt hatte. Er schickt den Ent=

wurf der Anleiheproposition ein, die ich

an den Grossvezier schicken soll, worauf

sogleich meine Berufung nach Constanti=

nopel nebst distinction honorifique

u. Empfang beim Sultan folgen soll.

Ich habe also etwas Anderes zu überdenken

u. zu überschlafen.

Das ist das Gute, wenn man mehrere

Eisen im Feuer der Phantasie hat. Ist’s mit

dem einen nichts, kann man wenig=

stens hoffen, dass aus dem anderen

was wird.

Indem ich dies aber schreibe, habe

ich doch noch die Unterhoffnung, dass

Since Auersperg promised to send a messenger, but didn’t even send a card by pneumatic tube making an appointment for tomorrow, my blackest fears are justified. Goodbye, freedom! Goodbye, independence!

I must continue to remain a slave of the Neue Freie Presse.

However, in the course of the evening I have calmed down. Crespi’s letter which arrived yesterday and which I had only glanced at in the tension of the last 24 hours contributed to this. He sends me the draft of a proposal for a loan which I am to forward to the Grand Vizier, which is to be followed immediately by my summons to Constantinople, plus distinction honorifique [public honor] and reception by the Sultan. So I have something else to think over and sleep on.

This is the good thing about having several irons in the fire of one’s imagination. If one of them doesn’t work out, one can at least hope that another will.

היות שאַוּאֶרשפֶּרג הבטיח לשלוח שליח, אך לא שלח ולוּ גלויה בדואר הפּנאומטי ובה הזמנה לפגישה מחר, נתאשרו חששותי הקודרים ביותר. שלום לך, חירות! שלום לך, עצמאות!

אני נאלץ להישאר עבד של .N.Fr.Pr.

אך במהלך הערב נרגעו עצבי. תרם לכך המכתב שהגיע אתמול מקרֶספּי שקראתי אותו רק ברפרוף בגלל המתח ביממה באחרונה. הוא שולח את הטיוטה של הצעת ההלוואה שאני אמור לשלוח לוואזיר הגדול, שבעקבותיה תבוא הזמנה לקושטא וגם honorifique (עיטור כבוד) ופגישה עם הסולטאן. יש אפוא דבר אחר שעלי להגות בו ולישון עליו.

כמה טוב כאשר באש דמיונך מתחשלים ברזלים אחדים. כאשר לא יצלח האחד, אפשר לקוות לפחות שהאחר יצלח.