עמוד 138 – יומן 5

im Zusammenbruch (sie wuchsen

mittlerweile) erkennt er sie als Trost.

Wenn er aufs Schiff steigt,

mit dem verschmähten ver=

gessenen Mädchen als seiner

Braut, fällt der Vorhang.

Typen: der Frozzler Marschalek

J[ulius] Bauer etc.

Der seufzende alte Journalist, der

Talente entdeckt, Berühmtheiten gemacht,

Carrièren gefördert hat u. schliesslich

lauter Undankbaren genützt hat, die ihn

verachten. Er ist wie die anständige Magd der

Kokotte.

Im 1 B[an]d hört der Held von einer

kleinen verrückten Rotte von Neuhebräern

(Smolenski, Bierer) die ihm wie wunder=

liche Asiaten vorkommen. Ab u. zu

taucht eine Note der (xx) im Dunkel

wachsenden Schaar auf, bis in den

Schluss des Romans ihr heller

Siegesgesang als grosser Accord

aufschlägt.

As he boards the boat, with the scorned, forgotten girl as his bride, the curtain falls.

Types: the teasing wedding-jester J. Bauer, etc.

The old sighing journalist, who has discovered talents, made celebrities, advanced careers, and in the end turns out to have helped only ingrates who despise him. He is like the cocotte’s decent maid.

In the first volume, the hero hears about a small, crazy band of Neo-Hebrews (Smolenski, Bierer), who strike him as peculiar Asiatics. Now and then, a sound of the group growing in obscurity is heard, until their bright victory chant bursts forth at the close of the novel like a great chord.

כשהוא עולה על האונייה בליווי כלתו, זו הנערה שמאס בה ושכח אותה, המסך נופל.

טיפּוסים: השדכן־הבדחן י[וליוּס] בּאוּאֶר וכו'.

העיתונאי הזקן המתאנח, שגילה כשרונות, הקנה פרסום לאלה וקידם את אלה, ובעצם שירת כל מיני כפוּיי־טובה שעכשיו הם בזים לו. הוא משול לשפחתה ההגונה של הנפקנית.

בכרך הראשון הגיבור שומע על קבוצה מטורפת של עברים־חדשים (סמולנסקי [כך!], בּירֶר), הנראים בעיניו כבני־אסיה משונים. מפעם לפעם נפלט קול ענות מתוך החבורה הגדלה בחשכה, עד שבסופו של הרומן בוקעת שירת הניצחון הצלולה שלהם כאקורד גדול.