עמוד 138 – יומן 8

Cher monsieur 10 1 1901

(xx) veuillez excuser le retard de ma réponse

à votre estimable lettre du 4 janvier. J’ai du

d[’]abord consulter mes amis. (xx)

(xx)

Nous voulons croire que cette sois-ci l’affaire devient

plus sérieuse, mais (xx) nous ne pouvons pas

oublier complêtement le procédé suivi à notre égard

jusqu’à présent. Comme vous le savez très bien, nous

nous sommes mis — sur votre (xx)

demande — (xx) vers le milieu du mois de

novembre à la disposition du Gouvernement Im=

périal. J’ai fait formuler (xx) l’offre d’emprunt

par mes amis financiers et cette offre datée du

16 XI (xx)

(xx) a eu la conséquence couteuse d’immobiliser les capitaux

(xx) plus d’un mois.

Vous ne pouvez pas croire que des gens sérieux

(xx) laissent dormir de pareilles sommes

indéfiniment. Aussi l’impression produite chez

eux a été plutôt désagréable et on m[’]a reproché

ma crédulité. Du reste, l’affaire en elle même

n’est pas si tentante et n’était l’intérêt des

(xx) autres choses attendues on aurait abandonné

January 10, 1901

Dear Sir:

Please excuse my delay in answering your estimable letter of January 4. I had to consult with my friends first.

We would like to believe that this time the matter is becoming more serious, but we cannot completely forget how we have been treated up to now. As you very well know, about the middle of the month of November we placed ourselves—at your request—at the disposal of the Imperial Government. I got my financier friends to formulate the offer of a loan, and that offer, dated November 16, had the costly effect of immobilizing the capital for more than a month.

You cannot believe that serious people let such sums lie inactive indefinitely.

Thus the impression made upon them has been a rather disagreeable one, and I have been reproached for my gullibility.

אדון יקר,

10 בינואר 1901

סלח־נא על האיחור בתשובתי למכתבך מ־4 בינואר. צריך הייתי להתייעץ תחילה עם ידידַי.

רוצים אנו להאמין שהעניין נעשה עתה רציני יותר, אך איננו יכולים לשכוח לגמרי את האופן שנהגו בנו עד עכשיו. כפי שאתה יודע היטב, סמוך לאמצע נובמבר העמדנו את עצמנו – על־פי בקשתך – לרשות ממשלת הוד רוממותו. ביקשתי מידידַי אנשי הכספים לנסח הצעה להלוואה וההצעה הזאת, מ־16 בנובמבר, עלתה ביוקר, כי הכסף היה מוקפא יותר מחודש ימים.

לא יעלה על דעתך שאנשים רציניים ישאירו סכומים כאלה בהקפאה זמן בלתי מוגבל.

הרושם שהותיר בהם העניין לא היה נעים ביותר, ובאו אלי בטענות בשל תמימותי.