עמוד 142 – יומן 8

cident avant qu’il ne soit réparé d’une façon

ou d’une autre, serait non seulement une

bêtise mais aussi une bassesse à laquelle je

ne consentirais jamais, même si (xx) nos finan=

ciers le voulaient. (xx)

(xx)

Je résume et je reviens à notre point de

départ. Plus que jamais il est indispensable que

je sois invité par S[a] M[ajesté] de venir le voir.

Cette gracieuseté seulement peut racheter

la faute commise par vos officieux. Alors

je viendrai (xx) et je

déposerai mon dévouement entier aux pieds du

trône.(xx)

(xx)

Je me ferai accompagner (xx)

ou suivre par un ou deux de nos financiers

qui traiteront pendant mon séjour à C[onstantino]ple l’affaire

de cet emprunt.

Je vous

(xx)

Ce …d’affere

Cette proposition doit (xx) suffir. (xx)

(xx) Ma

parole vaut bien celle d’un financier. Mais

(xx) Je suis à la tête d’intérêts et de responsabilités autre=

ment importants. Je croyais pourtant que ma situation était suffisamment connue. Mais

But to come to offer services after this incident, before reparation of some sort or other had been made, would be not only stupidity, but also a stooping to which I would never consent even if our financiers were willing.

I will sum up, and I return to our starting point. More than ever it is indispensable that I be invited by H.M. to come to see him.

Only that gracious act can atone for the errors committed by your officials. Then I will come and place my complete loyalty at the foot of the throne.

I will bring with me or be followed by one or two of our financiers who will handle the matter of the loan during my stay at Constantinople.

This proposal ought to be enough. My word is as good as a financier’s.

I am charged with interests and responsibilities that are important in a different way. Nevertheless I believed that my position was sufficiently well known.

יהיה טיפשי להציע שירותים אחרי התקרית הזאת, לפני שיתוקן הדבר בצורה זו או אחרת; ולא רק טיפשות תהיה בכך, אלא גם השפלה שלעולם לא אסכים לה, גם אם אנשי הכספים שלנו יסכימו לעשות זאת.

אני מסכם וחוזר אל נקודת ההתחלה שלנו. יותר מאי־פעם הכרחי שהוד רוממותו יזמין אותי אליו.

מעשה החסד הזה בלבד יוכל לתקן את העוול שעשו אנשי הממשל שלכם. אז אבוא ואשטח את מלוא נאמנותי לרגלי כס מלכותו. יתלוו אלי, או יבואו בעקבותי, אחד או שניים מאנשי הכספים שלנו, שיטפלו בענייני ההלוואה הזאת בעת שהותי בקושטא.

ההצעה הזאת צריכה להספיק. דִבְרָתי תקֵפה לפחות בדברתו של איש כספים. אני עומד בראשם של אינטרסים ושל התחייבויות ראשונים במעלה. ואכן חשבתי שמעמדי מוכר דיו.