עמוד 148 – יומן 6

ganze Ansprache im Brouillon mit dem

Zeigefinger begleitend mitgelesen hatte,

lächelte süss. Wir sprachen über die Reise.

Der Kaiser sagte: „Wir haben gerade

die heisseste Zeit bekommen. An dem

Tag wo wir uns gesehen haben, war es

am ärgsten. Bei Ramleh haben wir die

Temperatur gemessen. 31° im Schatten, 41° in

der Sonne.“

Bülow sagte süss: „Wie S[ein]e Majestät der Kaiser

zu sagen die Gnade hatte, ist Wasser die

Hauptsache. Herr Herzl wird besser wissen,

als ich, was der griechische Dichter sagt:

„Αριστον μεν ΰδωρ“.

„Das können wir dem Lande bringen.

Es wird Milliarden kosten, aber auch Mil=

liarden einbringen.“

„Na, Geld haben Sie ja genug“, rief der

Kaiser jovial u. beklopfte sich mit dem

Stiefel der Reitpeitsche den Stiefel. „Mehr

Geld wie wir Alle.“

Bülow abondait dans ce sens: „Ja, das

Geld, das uns so viele Schwierigkeiten

macht, haben Sie reichlich.“

Did I know him! Bülow, who had followed my whole address running his forefinger along my draft copy, gave a sweet smile. We talked about our trip.

The Kaiser said: “We happened to hit the hottest time of the year. The day when we met was the worst. At Ramleh we took the
temperature: 31° in the shade, 41° in the sun.”

Bülow said sweetly: “As His Majesty the Kaiser was gracious enough to observe, water is the main thing. Herr Herzl will know better than I what the Greek poet says:

“ Αριστον μέν ὕδωρ” [Water is best].

“We can supply the country with it. It will cost billions, but it will yield billions.”

“Well, money is what you have plenty of,” the Kaiser exclaimed jovially and slapped his boot with his riding crop. “More money than any of us.”

Bülow abondait dans ce sens [echoed this]: “Yes, the money which is such a problem for us you have in abundance.”

ועוד איך אני מכיר אותו! בּילוֹב, שקרא בעיניו את כל נאומי כשהוא מלווה באצבעו מלה במלה בהעתק שבידו, חייך במתיקות. שוחחנו על הנסיעה.

הקיסר אמר: "נקלענו למזג אוויר חם ביותר. ביום שהתראינו היה קשה ביותר. ליד רמלה מדדנו את מידות החום. שלושים ואחת מעלות בצל, ארבעים ואחת בשמש".

בּילוֹב אמר במתיקות: "כדברי הוד רוממותו הקיסר בחסדו, המים הם העיקר. מר הרצל ייטיב לדעת ממני למה התכוון המשורר היווני [פּינדארוֹס]: ׳אריסטוֹן מֶן הידוֹר׳ (׳הדבר הטוב ביותר – המים׳)".

"את זאת נוכל להביא לארץ. זה יעלה מיליארדים, אך גם יכניס מיליארדים".

"נו טוב, כסף הרי יש לכם מספיק", קרא הקיסר בעליצות, אגב טפיחה על המגף בשוט הרכיבה שלו. "יותר כסף מאשר לכולנו".

בּילוֹב abondait dans ce sens (המשיך ברוח זו): "כן, הכסף הזה הגורם לנו קשיים רבים כל־כך, וממנו יש לכם בשפע".