עמוד 150 – יומן 6

u. sprach mit ihm u. sah aus, als wenn

er sich eine Contenance geben wollte.

Der Graf v. Kessel fragte, als wir

gingen: „Die Audienz schon aus?“ Er war

weniger verbindlich als in Konstan=

tinopel, woraus ich schloss, dass unsere

Actien weniger gut stünden.

Im Weggehen sagte ich zu Schnirer: „Il

n’a dit ni oui ni non.“

Man wollte uns jetzt wieder nicht

zum Gitter hinauslassen. Aber draussen

stand der Geheimpolizist u. angebliche

Zionist Mendel Krämer, der uns seit

Jaffa begleitet — mir scheint im Auftrag

der türkischen Regierung — u. liess uns

öffnen.

Er hat nicht Ja noch Nein gesagt. Offenbar

hat da viel inzwischen gespielt. Auf dem

Brouillon, das ich zurückgab, stand hinten

mit Bleistift „Tewfik Pascha Grand Hotel“.

Ich liess mich erkundigen, ob es der Minister

des Auswärtigen sei? Ja.

I saw the profile of the Kaiser who had turned to Bülow and was speaking with him; it looked as though he wished to give himself contenance [an appearance].

As we went away, Count von Kessel asked: “Already over, the audience?” He was less obliging than at Constantinople, from which I inferred that our stock was lower.

Upon leaving, I said to Schnirer: “Il n’a dit ni oui ni non [He said neither yes nor no].”

Again they didn't want to let us pass the barrier. But outside stood the secret-service agent and supposed Zionist Mendel Krämer, who has been accompanying us since Jaffa—by order of the Turkish government, it seems to me—and made them open the gate for us.

He said neither yes nor no. Evidently a lot has been happening behind the scenes. On the back of the draft copy that I returned there was a pencilled note, “Tewfik Pasha, Grand Hotel.” I made an inquiry as to whether this was the Foreign Minister. It was.

הקיסר עמד בפרופיל אל מול בּילוֹב ושוחח אתו ונראה כאילו רצה לעשות רושם.

כשיצאנו שאל הגראף פון קֶסֶל: "כבר הסתיים הריאיון?" הוא היה אדיב פחות מכפי שהיה בקושטא, והסקתי מזה שהמניות שלנו נחלשו.

כשיצאנו אמרתי לשְנירֶר: "Il n'a dit ni oui ni non" (הוא לא אמר לא הן ולא לאו). שוב לא נתנו לנו לצאת אל מחוץ לגדר. אבל בחוץ עמד שוטר החרש ומי שאמור להיות ציוני, מֶנדל קרֶמֶר; הוא מלווה אותנו מאז הגיענו ליפו – דומני בפקודת ממשלת טורקיה – וביקש שיפתחו לנו.

הוא לא אמר לא הן ולא לאו. ברור שקרו בינתיים הרבה דברים. על ההעתק [של הנאום] שהחזרתי כתוב היה מאחור: "טופיק פחה גראנד הוֹטֶל". ביקשתי לבדוק, האם זה שר החוץ? כן.